מדוע בכלל ירד משה מההר עם הלוחות

והלא הקב"ה אומר לו לך רד כי שחתעמך..
אלא שמשה הבין כי עדיף לוחות שבורים בתחתית ההר מאלה שיוותרו בפיסגתו .
ובכך סימן משה את הדרך שלעתיד לבא שבים אותם שברים של לוחות ראשונים ומתאחים איחויהצמוד למדד האיחוי מלשון : "אח" - אחדות של כלל ישראל.
ודווקא וזו הפואנטה המרכזית שגם כב´ הרב מטיב לעמוד עליה במאמר נפלא זה שאיחויהשברים יעשה לא בספירות הגבוהות של פיסגת ההר של גדולי רוח שראשם בשמיים אלא שלאותם שכל ראשם דווקא בארץ.
באותה עבודה סזיפית של אנשי תחתית ההר של כל אותם שחנו נגד ההר .
והמטיב לראות בעומק התייחסותו של המקרא יראה כי שבירת הלוחות נעשו לא רק בכוונתמכוון כאמור אלא גם בהרשאה שלכתחילה של הקב"ה.
כשהקב"ה נותן הלוחות למשה הקב"ה כבר יודע כי אין סיבה למעשה לתיתם ולכןהמקרא מדייק "ויתן אל משה " ולא כנתינם לעם ישראל.
"אל" אליו בפוטנציאל של "לא".
משל גלגל הלוחות לידיו כאומר עשה בהן ככל העולה על רוחך וברצות משהה"אל" יהפוך "ללא".
ואכן שימו לב כשמשה השליך את הלוחות מידיו אלה לא נשברו אלא נצרך משה לשברם מכוחוהוא שנאמר "וישבר אותם תחת ההר לא : וישברו כתוצאה מהשלכתם.
הנה כי כן משה סימן את היעד לעתיד שרועה אחר יבא ובדיספילנה ארצית של "תחתית ההר" ישוב לאחות השברים