חזון המצה נוסק הרבה יותר גבוה מזה שלהחמץ

מפנה את תשומת הלב לכך .
כי עוד הרבה לפני חצות הליל עת נעורו המצרים לגרש את ישראל ,התורה כבר הזכירה את"מוסד" המצות ,שהוא רעיון משלים לקורבן הפסח ואשר הוא כחיוב
קודם לא רק בסדר אלא גם בתוכן
בהרבה מהחמץ.
ראו בכתוב בפסוק ח´ פר´ י"ב .
עוד בערב אכלו מצות עם קורבן הפסח.
יותר מזה בטרם בכלל הוזכר החמץ כמי הנשרך אחר המצה נאמר : "שבעת ימים מצותתאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם"
מצוות עשה החשובה לעצמה והקודמת למצוות לא תעשה של החמץ העונש החמור אסור שיבלבלאותנו
על כן לא יפלא כי גם בהמשך נאמר : "ושמרתם את המצות".
הנה אם כן יש רעיון חיובי גדול במצות והן אינן תוצר לוואי נשרך לאיסור החמץ.

הרעיון של המצה....

איסור החמץ על אף שהוא חמור מאד,
לא בא לעצמו.הוא בא לשרת ולתמוך ברעיון המצה
הוא בא למעשה ליצור מצב ואוירה של שלטון יחיד של המצה ולשכלל את רעיון המצה[שיש לולא רק בקונוטציה קשר ל"מצוה"] לרעיון של נצח...
ומהו רעיון המצה.
נראה שביסודו הוא די פשוט . ביקשה התורה לומר לנו כי יש יסוד חשוב בגאולתם שלישראל בכל גאולתם וביתר שאת בגאולת הקץ, שאנו שרויים אך באתחלתא שלה.
הרעיון הוא כי כלל ישראל צריך לבטל את שאיפת החומריות והתחרותיות הכלכלית בעתהאתחלתא של כל גאולה.
מצווים אנו להתלכד סביב המכנה הערבותי והסולידרי המשותף של : "לחם עוני".
אין גאולה בלי ערבות הדדית וצדק חברתי .
וכך אכן היה גם באתחלתא של הגאולה של העת הזו. עת בקיבוץ הגלויות ההמוני של שנותהחמישים הארץ נקלעה למצב של עוני ומחסור ומרבית הגאולים חוו את יסוד"החיפזון" ויסוד: "לחם העוני" של הגאולה.
וכך כל שנה בחג החירות והגאולה אנו נדרשים להזכר בזה העיקרון : "לשמור אתהמצות" ואת כל הרעיון החברתי הגלום בהם.
לא פלא שאנו בזו הגאולה מתהלכים נבוכים ומבולבלים כי לא השכלנו להבין שבשלב מסוייםעגלת הגאולה תקרטע עד זרה אם הגלגל החברתי ימשיך להיות תקוע אותו גלגל"הצדקה" [
הגלגל האחר : "המשפט"]
ואנא חמישה לצדקה ביני ובינכם מה הם