חֲנוּכִּיָה

חֲנוּכִּיָה:

עַל אֶדֶן חַלוֹנִי נִצֶּבֶת.

מַקְסִימָה בְּאוֹרָהּ.

בְּעֵינֵי כֻּלָּם לֶהָבָה,

וּבְעֵינַי נֶחָמָה.

מְצִיצִים נֵרוֹתֵּיהַ,

אַחַר כַּבִים וְנֶעֱלָמִים.

וְחוֹזֶרֶת שׁוּב הִלַתָּה,

נוֹשֶׁקֶת שְׁמוֹנָה יַמִּים.

בְּקַּנֵיהַ נֵס וְדֶגֶל,

כְּעִטוּרֵי עֹז וּכַבוֹדּ.

נִפְלָאוֹת פַּךְ הַשֶּׁמֶן.

חֲנוּכִּיָתְּ מִקְדָּשׁ כְּאוֹת.

וּבְעֵינַי גָּדוֹל אוֹרָהּ.

וּמִשְׂפַתָּיִּי אֶשַּׁק תְּפִלָּה.

כְּמוֹ כּוֹכָב אֲשֶׁר הֵצִיץ וְכַּבַה,

וּבְצִלָּה הַמִּשְׁאָלָה.

וַאֲנִי חוֹשֵׁק בְּאוֹרָהּ.

כִּיְדִידָהּ תָּמִיד חוֹסָה.

עַל אֶדֶן חַלּוֹנִי נִצֶּבֶת,

צִבְעוֹנִית וַאֲצִילָה.

חֲנוּכִּיָה.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי