את המוות לא ידעתי
והחיים היו עדיי
אך פחד תמיד
מנוסת נרדף מתמדת
לשרוד את הרע הדולק אחריי
המעיק כצבת מצדדיי
ובכל זאת בראש מורם
ממשיך אני לפחוד
חולף בכל התחנות הכואבות
לאחוז במקל החובלים של השליחות
לקבל את כל הסטירות המזומנות
ויש בערבים נוטפים של דימדומים
הרוח לוטף את פניי
מיליל חרישית
פזמון מעולם אחר
אתה אמיץ
אתה אמיץ
