מי הקורא "שמע ישראל" ואינו מכוון ב"אלוהינו" מפספס את העיקר
עוד בטרם : "ה' אחד"
משתוקק הקב"ה להיותו : "ה' אלוהינו".
על כן עיקר העיקרים של שמע
שקבלת עול מלכות שמיים לקיים קודם לכל אחדות כלל ישראל
שיהיה "עם אחד" תחת כנפי השכינה בדרך ל "ה' אחד".
והנה לכל אורךההסטוריה קפצנו להאחז בסוף
במקום לבסס קודם לכל את בסיסה של הפיראמידה.
לבסס את ה"ראשית"
ועתה יותר מתמיד
בלי "ה' אלוהינו" אין גאולה
ואין "ה' אחד".
לפיכך אין יותר לכאורה מסירות הנפש
על קידוש שם שמים בעת הזאת
אלא על אחדות כלל ישראל. 
 
הפשט המאיר....
"ושננתם לבניך" - זה התלמוד .משל אדם נוגס בשיניו ואינו מרפה.
"ודברת בם" - זה הדאגה שיקיימו בפועל את אשר נלמד וברור כי לענין זה אי אפשר שלא תהא דוגמא אישית.
והנה בפרשה שניה שינה הכתוב לא רק לרבים אלא גם במילה "ולמדתם את בניכם " שבכך הטיל הכתוב על כלל ישראל הדדיות, שילמדו זה את בניו של זה, אומנם בחובה יותר פחותה [לא שננתם כאמור] מזו המוטלת על אדם לגבי בניו שלו.
ושוב גם כאן "לדבר בם" חובת הפיקוח.
אלא שהפעם של כולם על כולם.
שכל ילדי ישראל יקיימו את שנלמד וכמובן גם חובת הדוגמא האישית הפומבית