זה לא שהרמתי ידיים פשוט
סך הכאב המועבר בתחושות גדול מכדי
הכלת פיתרון.
את לא צורחת כשזה מכאיב.
גם אז לא צרחת.
חיכית וחיכית
איש לא בא
חרקת שיניים והמשכת.
עכשיו, כששריפת הבפנים מכלה את עורך
זרמים זרמים
דמעות דמעות
הלואי
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה מה מה מה [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. הלואי וימשיך... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] לא על אחת או שתיים גם לא על עשרים כי אם על האחת והיחידה מיני רבות החקוקות, טבועות, נעוצות בשיריי. לא סתירה לכאן או לכאן. שני- אל לך לדאוג מלבוא במחיצתי (מחכך שתי ידיי) כי לא אעיז להתסכל (משפשף את עיניי) ואבוש מלפתוח את פי (מלקק את שפתיי). לכן, אל לך לחשוש. [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] נילי, את כותבת כל כך יפה. כיף לי לקרוא אותך! [ליצירה]
- [ליצירה] ?! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם איה. ונמצא במצב רגיש כזה שמוצף [ליצירה]
