זה לא שהרמתי ידיים פשוט
סך הכאב המועבר בתחושות גדול מכדי
הכלת פיתרון.
את לא צורחת כשזה מכאיב.
גם אז לא צרחת.
חיכית וחיכית
איש לא בא
חרקת שיניים והמשכת.
עכשיו, כששריפת הבפנים מכלה את עורך
זרמים זרמים
דמעות דמעות
הלואי
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מתסכל, נכון? שנה טובה בכל זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] השורה האחרונה לא כל כך קשורה לשאר (אין הכוונה לתוכן). אפשר לשנות זמנים במשפט. [ליצירה]
- [ליצירה] זו רק שירה [ליצירה]
- [ליצירה] אני עובי הקורה אנשים נכנסים ללא הכרה מבטאים את פנים פנמיותם רבדים חדשים מתגלים. אור סגול ירקרק ייטיב עימי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו עדי, כל הכבוד!! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ציידת. זה נפלא. זה נגע בי ממש. במיוחד הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] אח, אם רק היה מסתדר לו החרוז האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] מישהו מוכן לפרש את השיר הזה לעזאזל? [ליצירה]
- [ליצירה] שיריי פשטו מדיהם מילותיי* סרבו לכל פקודת התייצבות *ממליץ להוריד אנרכיה וכאוס* שלטו במשפטיי *הכאוס מובן נקודות, התעופפו לכל עבר קוטעות* כוונות "התעופפו"- בעבר, קוטעות- בהווה משמעות. * *ממליץ על שורה רווח נחתכת *וונעלמת אני מניח שזו טעות בין מילים כל שורה *ארכה *שוב, ערבוב הווה ועבר כנצח ואני- נאלמתי דום נוכח מרד השירים.* סיום מוצלח. ואולי כך יראה: שיריי פשטו מדיהם סרבו לכל פקודת התייצבות. כאוס שלט במשפטיי נקודות (.....) התעופפו לכל עבר קטעו כוונות ומשמעות. נחתכת ונעלמת בין המילים כל שורה אורכת כנצח ואני- נאלמת דום נוכח מרד השירים. סיכום: תחליטי על סידורי הווה- עבר ושימי לב לנק' שציינתי. שלך, בהערכה, את יודעת מי... [ליצירה]
- [ליצירה] האם השורה האחרונה מוסיפה? [ליצירה]
