לרוץ בתוך סלעים שלא מתפוררים

לתת לשדים לטבוע בגשם

מבט על השמיים

הם לא נפתחים

ההרים לא נופלים

אני מכניס אצבעות לעיניים

ועדיין יכול לראות

איך המים נעכרים

בולע את הכדור

הכדורים ממירים את דעתי

ממירים את רגשותיי

מכתיבים תנועה לא רצונית

למדתי עם הזמן

הימים הם קצרים

הלילות נפסקים בבת אחת

לרוץ בתוך סלעים שלא מתפוררים

נותן לשדים לטבוע בגשם

ששוטף את גופי

למדתי פעם לאהוב

כשזה התחיל, זה כאב

אחר כך היא נטשה אותי לאט

צריבות בגוף

חתכים בבשר

החלומות והקסמים

מתפוגגים בבת אחת

מול מציאות ששופטת בלי משפט

לרוץ בתוך סלעים שלא מתפוררים

קילומטרים בשקיעות

כשהשמיים נראים כמו אחרי הפצצה גרעינית

והכדורים מרדימים את המחשבות

רגע אני כאן, רגע אני פורש בשקט

נאנק מכאבים לא נראים

והכדורים כותבים סיפור חיים חדש

רץ בתוך סלעים שלא מתפוררים