אל תשקרי לי לא עכשיו שהגשמים התחילו לרדת את יודעת אין דרכים חזרה אני לא יכול לצאת מכאן אל תשקרי לי זה אף פעם לא משאיר מפלט אני נוגע לא נוגע הקור של כף היד משתלט על כול הגוף רועדת מבקשת להתרחק אל תשקרי לי אל תשקרי לי עכשיו אין טעם בניסים כדורי פלא קסמים ישנים לא ישנו דבר אני זוכר תמונות שתלויות אצלך בבית אמסטרדם, פריז, ברלין רציתי להיות שזה היה אמיתי אל תשקרי לי עכשיו לא שהגשמים יורדים, והלילה לא מניח מחפש סימנים אותות שיזכירו לי איך מתקיימים בורר את הקווים על הידיים גוף מחוספס, פנים רטובות את אמרת הרבה דברים לא יכולנו להתכוון, להכול אז השארנו בצד, את מה שלא יכולנו לקחת עוד אל תשקרי לי עכשיו הגשם מכה בחוזקה על שמשת הרכב מביט בו מהחלון אם אצא החוצה, אתפס אשבה כמו חיה ברשת רוצה ליצור, הכול מחדש לראות רק חול, ומים פנייך מביטות אלי כמו מתוך האש אני יודע, הייאוש מסקרן הרבה פחות אולי זה הפחד, את אומרת אני לא שואל אז עומד בצד ומחכה לטוב אל תשקרי לי עכשיו הפנים מרוחות על המראה, כמו תמונה במוזיאון נידח מסגרת בלויה, קיר מתקלף תביטי עלי, זה לא עובד יותר אל תשקרי לי לא עכשיו שעברתי את המחסומים וגיליתי שהדרך סגורה אל תשקרי לי, לא עכשיו את האחרונה שנשארת אחרייך, זה גשם שלא מאפשר לי לצאת מפה