המדרש שכב´ הרב מביא הוא נפלא,
משום שהוא מושיט לנו חוט הסטורי של חסד , המקשר בין ברית המילה של אנשי שכם שהיתה כרוכה בהרג לבין ברית המילה ה"מתקנת" של יוסף במצרים, שהיתה כרוכה, בהפוך, במתן חיים לבני אדם.
בזאת אגב זכה יוסף לקבל את שכם כפרס [ שכם אחד על אחיך].
הנה כי כן כל הטרגדיה של בני יעקב ואף גלות מצרים, היא פקעת סבוכה של "מידה כנגד מידה" אשר כאמור ראשיתה ההרג הקיבוצי בשכם .
הנה כי כן, כל כך ברור
ש :"ויהי מקץ",
מורה על שם הוויה על השגחה צמודה כפי שאף קודם לכן עולה מהפסוקים :
"ויהי ה´ את יוסף [פעמיים] וכן : "באשר ה´ אתו"
ו"בצדקה תכונני"