האלוהים התרחק מהם מיעקב ובניו מאז החטא הנורא של בני יעקב בהרג ובביזה בשכם.
לא פלא ששם שגם לקחו לעצמם בין שאר הביזה גם :"אלהי ניכר".
שהרי כשהדיבר : "לא תרצח" מופר.
גם הדיבר המקביל לו בלוח הראשון : "אנכי ה´" מתמוטט ומתמוסס כלא קיים גם הוא.
וכך כאילו הקב"ה זנח אותם במעין סוג של הסתר פנים. לא : "אנכי ה´"
אלא " אנכי אלוהים".
וכשאין :"אנכי ה´ המוציאך מארץ מצרים - יש "אלוהים" וגלות למצרים
זו הסיבה שאחרי הטרגדיה בשכם
[שמשם בשכם גם מתחילה כידוע הטרגדיה של יוסף להתגלגל].
הקב"ה מתגלה ליעקב אך פעם אחת ובסטטוס של "אלוהים בלבד".
מיני אז, שם ההוויה כאילו נדד להיות צמוד אך עם יוסף שנאמר :
"ויהי ה´ את יוסף ויהי איש מצליח"
וכן : "ויהי ה´ את יוסף ויט אליו חסד" ןכן : ""באשר ה´ אתו".
כל הנוראות שארעו בין האחים ובמשפחת יעקב אירעו בחוקיות של מידה כנגד מידה בהשגחה טבעית מרוחקת של : "אלוהים".
וכאמור ההשגחה הצמודה של שם הוויה נדדה ליוסף עד שעלה למלוכה וגם לגביו שבה השגרה, ההשגחה הטבעית של : "אלוהים".
מאז פרשת יוסף, השכינה למעשה, ניתקה את אותו המגע הצמוד עם משפחת יעקב וכאילו במחאה או שלא במחאה העתיקה את ההשגחה הצמודה ליוסף במצרים לכן מני אז כל אימת שהאחים מדברים על ה´, זה רק בדרגה מרוחקת של: "אלוהים" של "יה-עקב" ששם הוויה איננו יותר עקב אותה פרשה של שנאת אחים.
וכן אין גם את גילוי השכינה ליעקב בכלל, וודאי לא בשם הוויה.
לעומת זאת יוסף במצרים בתקופותיו הקשות, מוצאים אנו את שם הוויה צמוד אליו שנאמר :
"ויהי ה´ את יוסף. וכן "באשר ה´ איתו".
אם כן באותה תקופה אפלה ליעקב ובניו נותרה ההשגחה הכמעט טבעית המרוחקת של העלם של : "אלוהים" . שביטויו בין השאר כאמור: "יה-עקב"
לא השגחה ישירה של שם הוויה של : "ישר- אל".
אלא השגחה אגבית ושולית של כמעט כמו לכל יתר הבריאה:
"עקב".
לכן משסוף סוף ה´ נגלה ליעקב. ושוב במחאה מסויימת, רק בסטטוס של "אלוהים" בלבד, הוא רומז לו שהשם ישראל, שייך ל"מראות הלילה", למין אפלה והקפאה .
ולכן גם בהדגש מיוחד פונה אליו ה´ פעמיים בקריאה בשם "יעקב" .
"יעקב יעקב"
והיה אם יש בכל זאת קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח אנא חמישה לצדקה
