אלי הרם, בודד אני כשלכת.
הסר ממני תוגת הסתיו.
וסמן לי דרכך.
ואני אכרע ברך, אל מול היעלמותך.
העבים מכסים מעל
תפילת הסתיו הזהוב
מקטירים באופל בדידותם
רשפי שלכת וענן
זה הרגע בא וידוע
עדיו הגעתי עד גבולו
מסמן לי שביליו
שלא יטעוני מבוכיו
אלי הרם, הנחני דרך הישר-כדרכך.
קרא אליי למעשים טובים.
לא עוד שקר יובילני,
כי אם אמת תשיגני.
מה הוא פשר סודך
נעלם כתוגת הסתיו
כשפת האלם החולמת
ואולי שלכת תפזר חידה
עד הגעתי אל קו החוף
ומסביב מרקם הסתיו
אותה שלכת זהובה
את הים הגדול מכסה
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
