אָדָם וְכַּלְבּוֹ,
רְגָשׁוֹת עַד הַסַּף.
וְשָׂדוֹת, וּשְׁבִילִים, וְרוּחַ
וְאֶל לִבּוֹ יַעֲמִיק לֶאֱסֹף,
אָהֲבָה שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ.
לֹא אַהֲבָה רְגִילָה,
אַהֲבָה כֵּנָה וּבָרָה,
הַךְ תָּמִיד תָּשׁוּב.
שָׂדוֹת עִם שְׁבִילִים
וְהַלֵּב מִתְרַחֵב שׁוּב.
רֶגֶב אֶל עָפָר,
גַּם הַשִׁבּוֹלִים זְקוּפוֹת
וּבַרֶקַע אָדָם וְכַּלְבּוֹ.
מַבְלִיחִים אוֹרוֹת
עַל לֵב וּמָה שֶׁבְּתוֹכוֹ.
גַּם אִם שֶׁמֶשׁ תִּדּוֹם,
וּבְעִתּוֹת קַרְנֵי סַהַר.
גַּם כְּשֶׁעֵינַיִם נֶעֱצָמוֹת,
עַד טַל יִשַּׁק עָנָף
אָהֲבָה אַחַת כָּזֹאת.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
