אהבתי ללא רבב
בשבילה אלך עד סוף העולם
את פרח לב הזהב אקטוף עבורה
רק שלא תסבול
רק שלא תכאב
שתצחק
תשמח
תחייה
תאהב

אלוקים
בצלמך בראת את האדם
לנטוע לבנות להתאהב
לעצור בתחנה ולהמשיך הלאה
ללדת ולמות
לרקום חלומות באויר
לשיר תקווה
לנשום שמחה
אך אלוקים
מדוע זרעת בו כאבים

עטופה סדינים
עיניה בורקות מפחד וחרדה
תפנה ראשה רק לדקה
מנסה להרים מבטה
אל תבכי אישה
הכל יעבור
אולי זה לטובה
את עוד תשכחי מהכל
תצחקי על האתמול
תחייכי למחר
הניחי למחוזות העבר

את מתאוששת לאט
נאבקת בכאבים עצומים
בכייך קורע לגזרים
נשמתך חזרה ממרחקים
סכין חרטה בבשרך
חריצים בגופך
אך את עוד תראי
העבר יראה כמו חלום אי פעם
כשרחמי אלוה
אותך ישאו גבוה

"בשעת נעילה
כי מאסו בי ייסוריי
פתח לי שער אל רחמיך
אמץ אותי אל חיקך"

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי