תחת צל – העצים,
עומדות רגלינו;
עינינו,
מבעד רוחב – נוף,
נועצות את הסככה*.
אל עבר השמש,
המזהיבה במרום,
נישא מבטנו;
בין צאלי – העצים,
אנו שואפים,
לתקופה החדשה.
*סככה: מילה אחרת, למבט; התבוננות
[ליצירה]
למישהי
תשמעי, מישהי! ראשית - כל, דרישתי אלייך, להתנצל לפניי ולהודות בכך, שאני אכן יודע לכתוב נכון.
לגבי: זעקי, אז בספרות בדרך - כלל, לא רק מותר אלא אף רצוי להשתמש בכתיב מלא של המילים, את זה ביררתי אצל אנשי ספרות מנוסים וידועי שם לא פחות ממני. ובכלל, אבקש מכלל גולשי האתר, להזהר ביותר, מלערער על אופן כתיבתי את שירים.
מהנהלתהאתר, ביקשתי עוד באי - מייל מאתמול, למחוק כל תגובה שמטילה בספק, את נכונות כתיבתי את שיריי.
ראשית - כל, תלמדי בורה אחת שכמותך, איך כותבים שירה אמיתית.
[ליצירה]
לגבי הקומוניזם
מה שלא היה טהור, ואני מבין היטב, למה כוונתך, זה לא הקומוניזם בתור אידיאולוגיה, אלא אנשים מסויימים שישתלטו על הרעיון הקומוניסטי ועיוותו אותו בצורה כפי שעוות.
[ליצירה]
לגבי שמש לוהט
אולם, מאחר ולרוב את המילה שמש, נהוג להגדיר, כנקבה, שימוש במילה זאת בזכר, מהווה כתיב לקוי.
ולגבי דו - מיניות של מילים, אז למיטב ידיעתי, כל המילים ממין נקבה חסרי סיומת נקבית, הן יכולות להופיע הן כנקבה והן כזכר. למשל: תהומות - תהומים; או למשל: דרך, שזאת מילה ממין בי, שיכולה להזדווג היטב, הן עם זכרים והן עם נקבות.
[ליצירה]
ובכן!
העניין הוא, כי אינני מתכוון לומר, שאת העוגה צריכים לחלק בין אנשים, מבלי שהם יתרמו לאפייתה.
לדעתי, על כל אחד ליצור, על פי כישוריו ומצבו הבריאותי. העניין הוא, שבשיטה הקפיטליסטית; כמו כן, בצורה מעווותת של סוציאליזם, אין אפשרות, ליצור תנאיים, שיאפשרו לכל אדם, להוות חלק בכוח היצרני של ארצו או יישובו. בחברה קפיטליסטית, נהוג שהמעסיקים מקבלים לעבודה, רק מי שמתאים להם ושהם זקוקים לו לעבודה זו או אחרת. במילים יותר פשוטות, העובד בארץ קפיטליסטית, הנו כלי - שרת בידי המעסיק שלו; איזה מין בורג שמתי שלא צריכים אותו, יכולים לברגו ולזורקו למזבלא.
לכן, כדי שכל אחד ירגיש, שהוא תורם ומקבל בתמורה לכך, יש ליצור מקומות עבודה לכולם; ושלא יישאר אדם, שלא הצליחו לספק לא מקום עבודה בהתאם לכישוריו ויכולותיו.
דבר שני, אל נשכח, שרוב הכסף שנלקח היום מהעם, מועבר לפיתוח התנחלויות ולחיזוק מערכות אבטחה סביבן, כולל הקמת גדר ההפרדה, שעוד כמה שנים, ויתברר, כי לא היה שום צורך בהקמתה. הרי, הגדר הזו, חורגת בקילומטרים לא מעטים, מהתוואי של הקו - הירוק.
בינתיים, זהו!
[ליצירה]
לאסף
תודה שהפנת אותי לשגיאות דפוס; אומנם לא כל מה שנראה לך כשגיאות, אכן שגיאות. כי יו"ד במילים, כמו: לעתים או הגיון, זאת אינה שגיאה.
[ליצירה]
[ליצירה]
לסוערה
אז כך, כוונתי, לא לאסקופה, אלא לאסקופא, שזה עקב רגלו של בן אדם. ובעקב רגל, הרי ניתן לרמוס.
ועתה, כל בית ישראל ובית פלסטין יחד, רואים את נחשלותך הלשונית, גברתי.