אליהו - הגיגים
 
על ידי משה אהרון
בס"ד.

אחד הפרקים היותר מופלאים בתנ"ך הוא זה,שמצוי בבסיס הפטרת השבוע פר' פינחס.
אליהו הנביא דמות מפתח במורשת העבר ובמורשתה העתידית של הגאולה .
מגיע לנקודת הסוף שלו עלי אדמות.
מגיע לגולת הכותרת של כל שליחותו ובשיא מפתיע.
הוא כמשה מסיים את שליחותו דיי במפח נפש, עם תחושת כישלון מהדהדהת .
שם אצל משה הדחה עקיפה וכאן הדחה ישירה ואפילו בוטה משהו.
כאן הדחה די משונה מפלאנטה לפלנאטה כפי שנעמוד על כך בהמשך.
והנה שתי דמויות מופת אלו עם כל גדולתם גם העניקו לנו
את הערך המופלא כי אין הגדרת האדם חופפת את השלמות המלאה .
במילים אחרות לא שייך כלל שלמות באדם ויהא האדם אשר יהא.
ואשר על כן אין ולא יכול להיות כי נסמן אדם כל שהוא להעריצו הערצה טוטלית ועיוורת .
זו הסיבה שדווק גדוליו של התנך ודווקא בשיא שלהם
באותה נקודה של סגירת המעגל של שליחותם
הם מונמכים כך או אחרת חזרה לגובה העיניים של כולנו כבני אדם.
שימו לב לקטעים המקסמים שבהפטרה זו.
אליהו שב להצטייר ככל האדם,שמשהו שבע אכזבות הוא כבר מואס בחיים
ושואל את נפשו למות .
מסרב לפעול יותר לפי כלליו של זה העולם .
מתבודד למות במדבר גם ברעב ובצמא.
ושומא על כל אדם מאמין ללמוד לעומק חלק זה בשליחותו של אליהו [גם של משה]
על מנת להפיק מכך סל של כללי יסוד היכרחיים אשר יש בהם להבדיל בין אלוהים לאדם.
ללמוד להבין כיצד אדם גדול שכזה כמו אליהו הגיע בכלל לאותו המצב ולאותה הנקודה.
אליהו למעשה "שרף" את עצמו באש שאין נוראה ממנה - אש הקנאות .
באותה האש הקנאית שכל דת יכולה לייצר באין מיצרים.
ובאין את ההררכיה השווה של : שני לחות הברית"
אותה הקנאות הנוראה כי בעבור האלוהים כביכול
הכל כשר גם הקרבת האדם וכל מאודו.
למעשה לפרק את הדבקים של אותו הנצח.
את אותו מטבע הלשון המונומנטאלי שטבעה התורה
"צלם אלוהים"
שאין אלוהים בלוא הצלם כמו שאין צלם בלוא האלוהים.
או במטאפורה אחרת ואוליי דווקנית יותר :
כשמשחיתים את פיסגת הלוח השני של לוחות הברית
של "לא תרצח" מושחת גם אוטומטית הדיבר המקביל בלוח הראשון : "אנוכי ה'".
ואליהו הקנאי נסחף בלוא כל מיצרים בדברים אשר כאלה.
לכן נקרא אליהו לסדר מטודי היסטורי.
נקרא לשוב לאותו ההר ששני הלוחות ניתנו בו
לזעזע בו זעזוע שישמע ויהדהד עד סוף כל הדורות .
כי בעבור האלוהים לא הכל כשר .
כי בעבור ביסוסה של האמונה
אין להפקיר בשום מקרה את הצלם - את האדם.
לכן גם אליהו עבר לפלנטה אחרת .
נשאב ברוח סערה לשמיים כאדם חי
[בניגוד למשה שמת ואך קבורתו נעלמה בכדי לנתק בין תורתו ובינו.שמשה שבכל דור יפעל הוא כ"משה"]
אליהו נצטווה להשיל אדרתו וליתנה לאלי- שע.
אשר יבטא כביכול :"אלוהים אחר".
אליהו נעלם על מנת להמשיך בסידרת חינוך חדשה .
להכנס למקצה שיפורים בערוץ הזמן
עד לבשלותו לקבל את תפקידו המיועד בגאולה השלמה.
ובינתיים הוכתב לו לשוב ולנחות כאן מדי פעם בהבזקים נמוגים ,
בכדי לפעול ולתרגל בהפוך למה שפעל
להשכין שלום ולחפות על עוולות .
ובין לבין לעמוד גם שם למעלה ליד כיסא הכבוד
לשמש סנגורם הנצחי ובלתי נלאה
של בני ישראל