[ליצירה]
תמונה מעניינת. המבט שלה באמת עושה את התמונה, ישר מכניס אותך לסקרנות: מה היא רואה, ממה היא מודאגת (או שזה נדמה לי...)
יש פה שימוש בעיניים שלה לתפיסת תשומת הלב של הצופה, בניגוד לתמונה אחרת שמצולמת מלמטה (או שהאישה מסתכלת למעלה) ככה שלא רואים את העיניים, שמשאירה הרגשה כאילו אני לא יכול לראות את התמונה.
התמונה הזאת חודרת מיד להכרה...
[ליצירה]
ציור מאוד יפה, אני חושב שהוא מושלם מבחינת הטכניקה. אבל המבע והמבט קצת חסרים. הוא נראה קצת כמו תלמיד תיכון בהצגת סוף שנה: מנסה לשדר משהו, אבל ממש לא נכנס לדמות...
אבל הרקע הזה ממש מדהים! איך עשית את זה, זה נייר מיוחד?
[ליצירה]
רגע, זה דיוקן שבו את מצויירת כשהיית קטנה, או דיוקן שאת ציירת כשהיית קטנה?! הצלחת לבלבל אותי.
מה שאהבתי בציור הזה, הוא שהדמות לא עומדת מול המציירת כמו שעומדים מול מצלמה בצילום פספורט, אלא מצויירת בתנוחה טבעית יותר, כאילו היא בככלל לא שם בשביל הציור. גם ההצללה נותנת פה עומק שהיה חסר בציורים הקודמים (המאוחרים למעשה, פשוט אני הולך מהאחרון לראשון...)
התמונה הזאת הרבה יותר "מציאותית" ופחות "חלומית", או ליתר דיוק הטשטוש העדין שבה משרה אווירה של זיכרון ילדות, מה שמתאים לציור אם ציירת בו את עצמך כשהיית קטנה באמת.