[ליצירה]
אני יודע!
אלה אברהם ולוט, ברגע הגורלי שבו לוט מחליט לרדת לסדום ו"שולח" את אברהם ל... (לאן הוא הלך אז?!) אהבתי את התמונה! איזה רגע דרמטי. גם בלי לדעת שזה אברהם ולוט...
עכשיו אני גם שם לב שצד אחד מדברי והצד השני פורה, והרי לוט בחר באזור הזה בגלל שהוא פורה (או לפחות היה, חחח).
[ליצירה]
שוב, ציור יפה מאוד, עם כמה אבלים קטנים... :)
יש חוסר סימטריה בפנים. וזה קצת מחליש את הציור. עד כאן להפעם.
המבט שלה קדימה, מתאים לציור שמראה איך היא נראית כשהיא עומדת מול יקירה שמושיט לה את היד. מישירה מבט קדימה, עם מבט שאפשר לדמיין על מי שלא ראתה אדם יקר הרבה זמן. אבל במבט שני מתגלה שהיקיר עומד לו ברקע, והיא למעשה מפנה לו את הגב. מה שמציג את היצירה כולה באור שונה לגמרי: אולי מוסתרת פה אמירה ביקורתית על היקיר? אולי המילים שצירפת ציניות, ומנסות לשקף אל היקיר איזו יהירות? ואז גם את המבט שלה אפשר להבין אחרת, מבט של מי שנפגעת מההתנהגות של היקיר, שלא שם לב שהוא פוגע בה, והיא, עדינה מכדי להתפרץ, פשוט מפנה לו את הגב, נרגשת כולה מכך שהיא העזה להביע רגש שלילי כלפיו בכלל...
[ליצירה]
ציור מאוד יפה, אני חושב שהוא מושלם מבחינת הטכניקה. אבל המבע והמבט קצת חסרים. הוא נראה קצת כמו תלמיד תיכון בהצגת סוף שנה: מנסה לשדר משהו, אבל ממש לא נכנס לדמות...
אבל הרקע הזה ממש מדהים! איך עשית את זה, זה נייר מיוחד?
[ליצירה]
הדמות מצויירת טוב, אבל לא גמורה. היא כאילו מצויירת רק בקווי מתאר, חסר עוד עומק, משחקי גוונים בעור שלו, בבגדים, משחקי אור וצל, גם באבנים.
שחק עם זה קצת, אני לא יודע לאן תגיע, אבל אני בטוח שזה יהיה מעניין...
[ליצירה]
אוהב לא אוהב? עם חמניה? לא נראה ככה.. היא נראית כאילו היא מסרקת את עלי הכותרת. והעיניים שלה עצומות, היא חולמת על משהו. ויש לה שני פסים עבים מוזרים בצד הגוף (מה זה?!?!).
הביצוע מושלם... היא מצויירת נהדר, מטושטשת מעט (כראוי לתמונה שעוסקת בזיכרון), והידיים עם החמניה מסתירות בשיא הטבעיות את מה שצריך להסתיר... אפילו לא שמתי לב לזה בהתחלה...