[ליצירה]
רגע, זה דיוקן שבו את מצויירת כשהיית קטנה, או דיוקן שאת ציירת כשהיית קטנה?! הצלחת לבלבל אותי.
מה שאהבתי בציור הזה, הוא שהדמות לא עומדת מול המציירת כמו שעומדים מול מצלמה בצילום פספורט, אלא מצויירת בתנוחה טבעית יותר, כאילו היא בככלל לא שם בשביל הציור. גם ההצללה נותנת פה עומק שהיה חסר בציורים הקודמים (המאוחרים למעשה, פשוט אני הולך מהאחרון לראשון...)
התמונה הזאת הרבה יותר "מציאותית" ופחות "חלומית", או ליתר דיוק הטשטוש העדין שבה משרה אווירה של זיכרון ילדות, מה שמתאים לציור אם ציירת בו את עצמך כשהיית קטנה באמת.
[ליצירה]
מיכל, גם אני אהבתי פחות את הביצוע, אני חושב שרגע קצת יותר כהה, אולי רקע שהולך ונהיה שחור ככל שמתרחקים מהדמות (או מהמפתחות) היה מוסיף הרבה. דווקא הרעיון יפה. משום מה זה מזכיר לי קצת את השיר "לא אומרת כלום" של מטרופולין. משהו עם סגירות (נעילות) ובדידות, ועצבות...
[ליצירה]
דווקא בתור צילום לא אומנותי, זה נחמד, אם כי משהו בתאורה אולי קצת מטשטש את הבחור משמאל (שלי, לא שלו). יש פורומים שמתעסקים בצילום והם יוכלו לתת דגשים מועילים יותר...
[ליצירה]
אני יודע!
אלה אברהם ולוט, ברגע הגורלי שבו לוט מחליט לרדת לסדום ו"שולח" את אברהם ל... (לאן הוא הלך אז?!) אהבתי את התמונה! איזה רגע דרמטי. גם בלי לדעת שזה אברהם ולוט...
עכשיו אני גם שם לב שצד אחד מדברי והצד השני פורה, והרי לוט בחר באזור הזה בגלל שהוא פורה (או לפחות היה, חחח).