[ליצירה]
באמת לא פורטים על אקורדים, אבל כן לוחצים עליהם, או שעושים אותם איכשהו, וזה לא נראה שהוא עושה את זה. זה נראה שהוא סתם מחזיק את הצוואר של הגיטרה. מה שעוד מוזר פה זה שהוא יושב לבד, בחדר ריק, ומנגן (אפילו לא שר!!) משהו פה לא ברור...
[ליצירה]
אם הבחורה מהצייר צריכה להיות בכיוון הזה, אז לזה התכוונתי. פה יש הרבה יותר בצבע... הרבה יות חיות, עומק.
בכל אופן הפה קצת ריק, חסר הבעה, וגם העין הימנית. ונדמה לי גם שההבעה שהעיניים כן משדרות לא מתאימה לשאר הפנים, כאילו חסר לי איזה קמט של עצבות, או משהו בפה.
אבל שוב אולי זה אני שלא מבין... :)
[ליצירה]
הדמות מצויירת טוב, אבל לא גמורה. היא כאילו מצויירת רק בקווי מתאר, חסר עוד עומק, משחקי גוונים בעור שלו, בבגדים, משחקי אור וצל, גם באבנים.
שחק עם זה קצת, אני לא יודע לאן תגיע, אבל אני בטוח שזה יהיה מעניין...
[ליצירה]
שוב, ציור יפה מאוד, עם כמה אבלים קטנים... :)
יש חוסר סימטריה בפנים. וזה קצת מחליש את הציור. עד כאן להפעם.
המבט שלה קדימה, מתאים לציור שמראה איך היא נראית כשהיא עומדת מול יקירה שמושיט לה את היד. מישירה מבט קדימה, עם מבט שאפשר לדמיין על מי שלא ראתה אדם יקר הרבה זמן. אבל במבט שני מתגלה שהיקיר עומד לו ברקע, והיא למעשה מפנה לו את הגב. מה שמציג את היצירה כולה באור שונה לגמרי: אולי מוסתרת פה אמירה ביקורתית על היקיר? אולי המילים שצירפת ציניות, ומנסות לשקף אל היקיר איזו יהירות? ואז גם את המבט שלה אפשר להבין אחרת, מבט של מי שנפגעת מההתנהגות של היקיר, שלא שם לב שהוא פוגע בה, והיא, עדינה מכדי להתפרץ, פשוט מפנה לו את הגב, נרגשת כולה מכך שהיא העזה להביע רגש שלילי כלפיו בכלל...
[ליצירה]
תמונה מעניינת. המבט שלה באמת עושה את התמונה, ישר מכניס אותך לסקרנות: מה היא רואה, ממה היא מודאגת (או שזה נדמה לי...)
יש פה שימוש בעיניים שלה לתפיסת תשומת הלב של הצופה, בניגוד לתמונה אחרת שמצולמת מלמטה (או שהאישה מסתכלת למעלה) ככה שלא רואים את העיניים, שמשאירה הרגשה כאילו אני לא יכול לראות את התמונה.
התמונה הזאת חודרת מיד להכרה...
[ליצירה]
אוהב לא אוהב? עם חמניה? לא נראה ככה.. היא נראית כאילו היא מסרקת את עלי הכותרת. והעיניים שלה עצומות, היא חולמת על משהו. ויש לה שני פסים עבים מוזרים בצד הגוף (מה זה?!?!).
הביצוע מושלם... היא מצויירת נהדר, מטושטשת מעט (כראוי לתמונה שעוסקת בזיכרון), והידיים עם החמניה מסתירות בשיא הטבעיות את מה שצריך להסתיר... אפילו לא שמתי לב לזה בהתחלה...