[ליצירה]
אוהב לא אוהב? עם חמניה? לא נראה ככה.. היא נראית כאילו היא מסרקת את עלי הכותרת. והעיניים שלה עצומות, היא חולמת על משהו. ויש לה שני פסים עבים מוזרים בצד הגוף (מה זה?!?!).
הביצוע מושלם... היא מצויירת נהדר, מטושטשת מעט (כראוי לתמונה שעוסקת בזיכרון), והידיים עם החמניה מסתירות בשיא הטבעיות את מה שצריך להסתיר... אפילו לא שמתי לב לזה בהתחלה...
[ליצירה]
מיכל, גם אני אהבתי פחות את הביצוע, אני חושב שרגע קצת יותר כהה, אולי רקע שהולך ונהיה שחור ככל שמתרחקים מהדמות (או מהמפתחות) היה מוסיף הרבה. דווקא הרעיון יפה. משום מה זה מזכיר לי קצת את השיר "לא אומרת כלום" של מטרופולין. משהו עם סגירות (נעילות) ובדידות, ועצבות...
[ליצירה]
תמונה מעניינת. המבט שלה באמת עושה את התמונה, ישר מכניס אותך לסקרנות: מה היא רואה, ממה היא מודאגת (או שזה נדמה לי...)
יש פה שימוש בעיניים שלה לתפיסת תשומת הלב של הצופה, בניגוד לתמונה אחרת שמצולמת מלמטה (או שהאישה מסתכלת למעלה) ככה שלא רואים את העיניים, שמשאירה הרגשה כאילו אני לא יכול לראות את התמונה.
התמונה הזאת חודרת מיד להכרה...
[ליצירה]
אם הבחורה מהצייר צריכה להיות בכיוון הזה, אז לזה התכוונתי. פה יש הרבה יותר בצבע... הרבה יות חיות, עומק.
בכל אופן הפה קצת ריק, חסר הבעה, וגם העין הימנית. ונדמה לי גם שההבעה שהעיניים כן משדרות לא מתאימה לשאר הפנים, כאילו חסר לי איזה קמט של עצבות, או משהו בפה.
אבל שוב אולי זה אני שלא מבין... :)
[ליצירה]
ציור מאוד יפה, אני חושב שהוא מושלם מבחינת הטכניקה. אבל המבע והמבט קצת חסרים. הוא נראה קצת כמו תלמיד תיכון בהצגת סוף שנה: מנסה לשדר משהו, אבל ממש לא נכנס לדמות...
אבל הרקע הזה ממש מדהים! איך עשית את זה, זה נייר מיוחד?
[ליצירה]
אני יודע!
אלה אברהם ולוט, ברגע הגורלי שבו לוט מחליט לרדת לסדום ו"שולח" את אברהם ל... (לאן הוא הלך אז?!) אהבתי את התמונה! איזה רגע דרמטי. גם בלי לדעת שזה אברהם ולוט...
עכשיו אני גם שם לב שצד אחד מדברי והצד השני פורה, והרי לוט בחר באזור הזה בגלל שהוא פורה (או לפחות היה, חחח).