[ליצירה]
רגע, זה דיוקן שבו את מצויירת כשהיית קטנה, או דיוקן שאת ציירת כשהיית קטנה?! הצלחת לבלבל אותי.
מה שאהבתי בציור הזה, הוא שהדמות לא עומדת מול המציירת כמו שעומדים מול מצלמה בצילום פספורט, אלא מצויירת בתנוחה טבעית יותר, כאילו היא בככלל לא שם בשביל הציור. גם ההצללה נותנת פה עומק שהיה חסר בציורים הקודמים (המאוחרים למעשה, פשוט אני הולך מהאחרון לראשון...)
התמונה הזאת הרבה יותר "מציאותית" ופחות "חלומית", או ליתר דיוק הטשטוש העדין שבה משרה אווירה של זיכרון ילדות, מה שמתאים לציור אם ציירת בו את עצמך כשהיית קטנה באמת.
[ליצירה]
תמונה מעניינת. המבט שלה באמת עושה את התמונה, ישר מכניס אותך לסקרנות: מה היא רואה, ממה היא מודאגת (או שזה נדמה לי...)
יש פה שימוש בעיניים שלה לתפיסת תשומת הלב של הצופה, בניגוד לתמונה אחרת שמצולמת מלמטה (או שהאישה מסתכלת למעלה) ככה שלא רואים את העיניים, שמשאירה הרגשה כאילו אני לא יכול לראות את התמונה.
התמונה הזאת חודרת מיד להכרה...
[ליצירה]
באמת לא פורטים על אקורדים, אבל כן לוחצים עליהם, או שעושים אותם איכשהו, וזה לא נראה שהוא עושה את זה. זה נראה שהוא סתם מחזיק את הצוואר של הגיטרה. מה שעוד מוזר פה זה שהוא יושב לבד, בחדר ריק, ומנגן (אפילו לא שר!!) משהו פה לא ברור...
[ליצירה]
אני יודע!
אלה אברהם ולוט, ברגע הגורלי שבו לוט מחליט לרדת לסדום ו"שולח" את אברהם ל... (לאן הוא הלך אז?!) אהבתי את התמונה! איזה רגע דרמטי. גם בלי לדעת שזה אברהם ולוט...
עכשיו אני גם שם לב שצד אחד מדברי והצד השני פורה, והרי לוט בחר באזור הזה בגלל שהוא פורה (או לפחות היה, חחח).
[ליצירה]
אוהב לא אוהב? עם חמניה? לא נראה ככה.. היא נראית כאילו היא מסרקת את עלי הכותרת. והעיניים שלה עצומות, היא חולמת על משהו. ויש לה שני פסים עבים מוזרים בצד הגוף (מה זה?!?!).
הביצוע מושלם... היא מצויירת נהדר, מטושטשת מעט (כראוי לתמונה שעוסקת בזיכרון), והידיים עם החמניה מסתירות בשיא הטבעיות את מה שצריך להסתיר... אפילו לא שמתי לב לזה בהתחלה...