בתור איש-שמאל אני אומר: הנך צודק!

מכתב מאת משורר-המהפכה הסוציאליסטית העולמית שמואל ירושלמי, לרב אליעזר מלמד

להרב אליעזר מלמד, שלום ורב-ברכות. חרף-התנגדותי לציונות בכלל, ולישיבות-ההסדר בפרט, ברצוני לפנות אליך ולומר, כי אני דווקא כן מזדהה עם קריאתך לחיילי צה"ל: לסרב פקודה לפינוי התנחלויות.

אני איש-שמאל אנטי-ציוני, שמתנגד לכיבוש השטחים ולפגיעה בפלסטינים; אני איש-שמאל, אשר תמך וממשיך לתמוך בכל אלה, המסרבים להתגייס או לקיים פקודות, מתוך התנגדות לדיכוי תושבי השטחים הכבושים; אני איש-שמאלת אשר בניגוד לעמיתי ממק"י-חד"ש, מר"צ וגוש-שלם דוגל במדינה אחת סוציאליסטית בכל שטח פלסטין, שתהיה שיוויונית ומשותפת ליהודים וערבים כאחת. אבל, יחד עם זאת, יש לי הבנה עמוקה ביותר, שכמו שלאיש-שמאל יכול להיות מצפון שמונע ממנו לשרת בצה"ל, כך מצפון דומה (אפילו אם מטעמים אחרים לגמרי) יכול להיות גם למתגייס או לחייל בעל דעות ימניות.

עצם הרעיון, לסרב פקודהת הניתנת מטעם הצבא הבורגני המשרת את האימפריאליזם האמריקאי והמערב-אירופי - הנו רעיון מבורך ואצילי ביותר. כמו-כן, בתור אדם שמעריך את הדת היהודית - מולידת הרעיון הסוציאליסטי - מאוד קסמה קביעתך יחד עם עוד רבני-הסדר, על-פיה, ההלכה קודמת למדינה.

בהקשר הזה ברצוני להדגיש, כי עצם סגידת-היהודים לרעיון של מדינה, נוגד את היהדות. והיום כולנו רואים לאן הוליכה אותנו הציונות. אנו רואים, באיזה צרות צרורות מצואים היום יהודים - הן בארץ-ישראל, והן מחוצה לה. כמה אנטי-שמיות ושנאת-ישראל רווי העולם המודרני, בגלל הציונות ומלחמתה בפלסטינים. וכל זה, הנו עונש מהשמיים, על כך, שהיהודים תמכו וממשיכים לתמוך במדינה הציונית, אשר קמה בניגוד להלכה תלמודית, לפיה: א)ליהודים אסור למרוד באומות-העולם; ב)על היהודים חל איסור חד-משמעי להקים מדינה יהודית, עד לכפרת כל העוונות, ועד ביאת המשיח.

לדעתי, הפתרון הטוב והנכון ביותר למשבר בין תושבים יהודיים וערביים של פלסטין, נעוץ בהקמת מדינה אחת סוציאליסטית ושיוויונית לגמרי, אשר תוקם על ידיכוחות שמאל אמיתיים בשיתוף עם כוחות דת, הן יהודיים והן מוסלמיים ואחרים, אשר יסכימו לחיות במדינה אחת עם הפלסטינים. לדעתי, מי שאשם בחוסר יציבות ביחסים בין יושבי הארץ, זה לא מתנחלים, אלא המשטר הציוני,שכל הזמן מנהל מדיניות של הפרד ומשול בין אוכלוסיות יהודית וערבית.

הוכחה סופית לנכונות מסקנתי זאת, אפשר לראות בניסיונו של הצבא למנוע בשבוע שעבר, ממספר רבנים מקרב המתנחלים, להעביר למסגד בכפר-יאסוף שנפגע בהצתה, תרומת ספרי-קוראן חדשים. במעשה הפרד ומשול מכוון זה, המשטר הציוני הוכיח, בין היתר, כי הוא פועל בניגוד מוחלטלדת היהודית. הרי הרב מנחם פרומן ורבנים אחרים שהיו שם, ניסו למסור לבית-תפילה גויי שנפגע על-ידי יהודי, כופר על הפגיעה, ובכך לקיים את הכתוב: אל תמרדו באומות העולם. אך המדינה, שפוחדת משלום אמיתי בין תושבי הארץ; הממשלה שפוחדת, ששיתוף-פעולה בין שתי הדתות - יהדות ואיסלאם -יפסיק אחת ולתמיד את סכסוך-הדמים בין תושבי הארץ הזאת, מחפשת איך למנוע הצלחת מגעים בין הצדדים, מסוג משלחת-הרבנים לכפר-יאסוף.

לסיום, ברצוני לחזק את ידיך ולקרוא לך: לא לוותר! חרף היות שנינו מצדדים שונים של המתרס, אני תומך בשתי ידיי בקריאתך לסירוב פקודה, כי זאת זכות דמוקרטית בסיסית ביותר.

אשמח להיות איתך בקשר.

בברכת-שלום וסוציאלליזם! המשורר שמואל ירושלמי