בס"ד
אין "משיח" בא,
אלא אם כן עובר הוא את כל גילגוליו באותיות.
באותה התבנית של : "מ-יח".
התחיל הוא ב"א" . ב "מאיח" .המשיך ב"מביח" , "מגיח" . וכך הלאה עדי אותיות אחרונות :
"מקיח", "מריח" ו "משיח".
וכך בבואו, נחסם לנצח הצירוף המבעית שבהמשך של : "מתיח". אלא אך:
"מת-חי"
ודוק בכל אותן צירופי אותיות ה"בלתי מובנים" לכאורה .
אין זאת כי "אבדנו" אותו כמו היתה זו עננת שעה, המעיבה על אור השמש
