[ליצירה]
לאסף ארצי
אני מזהה זעם עצור בשטף הדברים, שכשלעצמם גם הם, לפחות בעיניי, יצירה שראוי להתכבד בה.
יחד עם זאת כל גדולינו הראשונים היו רועים ולהיות רועה נאמן זה לדאוג כל הזמן לצאן .- זה נאמנות מוחלטת.
אם מותר לבקש ממך, לנסות לרגע, להתנתק מההוויה שהוליכה אותך בכתיבת הדברים ולנסות להשיב לעצמך תשובה לשאלה הבאה.
לא מפריע הדבר שהרועה הראשון שקוראים לו במקרה "הבל". לא מבין שבכל זאת, יש שוני בין עיסוקו לעיסוקו של קיין.
שאם זה הקדים להקריב מפרי האדמה, אין זאת אומרת שגם הוא צריך למהר להקריב מצאנו שהרי אין דומה "חמלה" זו ל"חמלה" זו ואין דומה "עובד" ל"רועה" שאינו "אובד".
ובזה לכאורה מותר ה"רועה".
אגב "כישלון זה הוא המשך לשאר הכישלונות האחרים גירוש מגן עדן וכו' ולכך ביקשתי לרמז בין השאר....
ואני יודע, גם אתה תתבלבל מהעובדה, כי בדיעבד ה' שעה למנחתו של הבל.
על כן באה רשימה זו להבהיר, כי לא כל מה שהקב"ה
התיר בעבורינו "טקטית" בגלל חולשותינו ונסיבות מיוחדות של העת. אלה צריכים גם להיות מהות איסטרטגית שאנו מחוייבים לה כל הדורות.
ושאלה אחת לגיטמית עד למאד. אם כך, איפה טעה קין לכתחילה בטרם נגרר לרצח הנורא . הוא טעה בכלל שהתחיל בכל הענין . כשהיה ברור שהבל למעשה יכשל ב"העתקת" מעשהו. ובכך הבל יחל בתקדים של פולחן נפסד שיוביל את כל האנושות ועד קץ הימים, עת שוב הדברים יתוקנו וישובו למכונם.
האלוהים לא צריך ולא היה צריך קורבנות . .... ולעתיד אם יהא דבר מה באלה הרי שיהיו הם כאמור אך מן הצומח....
ותודה על תגובתך
[ליצירה]
ליוסף המאסף . תודה על התיחסותך. והערכה רבה על ההשקעה. לכתחילה ,לא היה לי ספק בדברים שכתבתי.
עתה למקרא הביקורת המכובדת שלך, שבהחלט יש לה מקום . אני עוד יותר משוכנע לשיטתי.
האמת שלכל טענה שלך, יש עימי תשובה ואני מעיז לומר אף משכנעת.אבל טכנית, אינני רואה כיצד אני עושה כן בדרך זאת.
חשוב לי, שדעה זו נשמעה והיא קיימת גם אם על ה"מדף". אניאף מאמין שהזמן כבר יערים מלשון ערמה] מאורו לברר האמיתות ועוד יתברר עד כמה הדברים קולעים לאמיתה של תורה . ויש בהם כדי לקדש שם שמיים
[אגב יום אחד פסיכופט יהודי יאנוס נערה ערביה אני מקווה שכל הגברים במשפחתה ובכפרה לא יהרגו אל כל הגברים בעירו או בכפרו].
ושוב תודה לך ובשביל שדברי תורה אלה יעשו את רישימום למעלה צריך ליתן בבקשה, חמישה לצדקה למטה ותבוא עליך אך ברכה
[ליצירה]
אכן, הגעגועים הינם תעתוע אכזר
משב רוח נידף
של גן עדן אבוד.
תמיד תמיד נתגעגע
וכשנגיע וננסה לאחוז לממש.
הרגע תמיד יברח לנו שוב.
ימוג אל הריק הכואב.
אל המחוזות האבודים
של געגועי האין סוף.
[ליצירה]
לגוד, תודה ! ביחס לשורות אין לי הסבר חכם. כך יצא לי.
ביחס לעורבים, יכול שהסיפור הבא, ישמע לך מגוחך. יש לי יחס מיוחד אליהם אל העורבים [מאז נצטוו אלה לכלכל בלחם ובשר את הנביא.].
מצד אחר, אני גם אספן בלתי נלאה של גרוטאות אשר מהם אני מנסה ליצור ולקומם "בריאות" חדשות.
כך שמזה זמן רב, בניתי מהם עבור העורבים שובך בקצה החצר ואני מדי פעם משיב להם "על טובתם" ההיא.... בלחם ומיים.....
והוא, אותו השובך מכונה בפי : "פונדק העורבים"
[ליצירה]
לדוד
תודה על תגובתך
לגבי הערתך שבסיפא הנושא רחב יריעה ובכל זאת אך בראשי פרקים:
לטעמי אברהם בסך הכל נכשל בניסיון העקדה .
הביטוי "ירא אלוקים" שהוכתר בו לבסוף מצביע לדעתי דווקא על פחיתות
על ענין זה אולי אכתוב בהמשך עוד רשימה באתר ואנסה לתמוך מסקנה זו מהכתוב.
אם אברהם אכן היה עומד בניסיון לא מלאך היה מדבר איתו אלא ה' בכבודו ובעצמו וכך כל ההסטוריה שלנו היתה נראית אחרת היתה מתכווצת פלאים כך שמזמן כבר היינו שרויים בימות המשיח