משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לאמילי תודה. באתר כיפה, מצויה דרשה אורקולית של כב' הרב דרוקמן תחת הכותרת : "זאת חוקת הפרה" מעניין אם תקראי שם את תגובתי שבתורף , יהיה בכך כדי ליתן מענה כל שהוא לתמיהתך. שכשלעצמה שהינה מובנת עד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] כבר הכותרת גורמת לבחילה נוראה. לכתחילה נמנעתי מלהכנס ולקרוא . ידעתי כי מידת הכעס שבי תעביר אותי על דעתי ומהר מאד אמצא, כמי שמחרף את אבות אבותיהם הרוחניים של דרדקים אלה, שטופי המח. שאין להם דבר מבינתם שלהם ואין הם אלא מקיאים קלישאותיהם של אנשים קטני מוחין. אנשים שרלטנים, שכל תפארתם בשכתוב ההסטוריה ובשיעבודה לאינטרסים זרים. משהמלאכת התגובה נעשתה כבר, ואולי דיה על ידי התגובות הנפלאות של : לגוד, אמילי ,ליאורה ודב ועוד, הוקל מעט. והגם כשקראתי כל מלה בזעם, שאינו עצור בנחיריים רושפים, שמרתי ביני וביני על איפוק, על שליטה עצמית. עד שהגעתי לתגובתו של השרף . כאן כבר אבדתי את שיווי משקלי הרעוע מימלא. מצאתי עצמי צורח. די די לכו לעזאזל. אל תגעו במשיחיי ........ נבלים ברשות קולמוסכם, עלוב והמשתלח. ליטפתי את עצמי להרגע, לשוב ולדבר שקט וחכם שרף יקר, לא חשוב מה כתבת וכיצד ניסית להצדיק את מה שביקשת להצדיק. אבל ריבונו של עולם, התבונה הינה לדעת מתיי לאחוז בזה ומתי לאחוז בזה. על דברי הבלע המושחתים שכאלה, היה בכלל מקום להתחיל בדברי סנגוריה כל שהם. היית קודם לכל צריך לזעוק ומרה ולקרוא למפופק, הבלתי בשל הזה, לשבת שבעה נקיים ולחזור בו מיד עוד לא ראיתי "כישרון" ממוקד ומשחית שכזה . להשכיל לחלל במחי משפט אחד. גם את ה"שואה" גם את ה"שמחה" וגם את ה"ציונים". זו חרפה שאין עליה כפרה . בכלל, אתה באמת גם מאמין, למה שכתבת אתה, כי הציונים כשודדי ים ממש, עמדו על הפרק, חטפו את הפליטים מנעו מהם להגיע לארץ האבטחה הנלבבת אמריקה , העמיסו אותם על אוניות רעועות והכל להביא אותם אל ארץ "גזירה" .להפוך אותם לבשר תותחים על מזבח מדינת הציונים . די לכם,[ או שמא האסון ש"רב לכם"] בעיניי אמירות מסוג זה, יותר ממגעילות . חדלו לכם, מלחרף מערכות אלוקים חיים. הציונות ומדינת ישראל הם קודש הקודשים של האלוקים שלי ולא רק שלי.זו ההויה הגאולית וזולתה אין ואתם ושכמותכם עושים הכל שהאלוקים שלכם יהא אלוקים אחרים . יקח לנו עוד דורות רבים להתבוסס באימיה הנוראים והבלתי מפוענחים של השואה. וגם אז לא נבין דבר לאשורו. והנה הזדרזתם וקמתם תרבות אנשים חטאים, לעבד בעבורינו את השואה לדלות את מסקנותיה. להפוך את אימיה לבליסתראות הנורות לכיוון אחד - הציונים - כולנו. ואתם במחי קולומוסכם המעוקל, מוסיפים ומשתלחים גם בכל היקר לנו. עצוב ,חבל ובלתי נסלח [ליצירה]
- [ליצירה] לכנרת - מדובר בכתבה של הרב צוריאל בערוץ 7 יהדות הכותרת : "איזהו חכם?הרואה את הנולד". משום מה החלק הראשון של הכתבה כנראה הורד ונותר רק החלק השני [ההמשך] [ליצירה]
- [ליצירה] לשרף בס"ד אין כל סתירה. רק לנו ילודי אישה הראיה הנה חד ממדית וערכית. בראיית האין סוף הכל בערבוביא, וב"בליל" הבלתי נראה לנו, בסופו של דבר, הרע היחסי מתבטל בפני הטוב המוחלט יותר הקב"ה אמר על משה ואהרון : "על אשר מעלתם בי". ובכל זאת הראשון: עבד נאמן שלא היה כמוהו ואף לא יהא: תמונת ה' יביט והקב"ה דבר בו פה אל פה. והשני כמאמרך "בחיר ה'" ושר השלום,שאין מטבע של שלום מתקיים בעולם בלוא סגולתו וחתימת ידו ובכל זאת, ביקשה התורה בכוונת מכוון, לחדד גם את טעויותיהם של שני גדולים אלה, והכל על מנת שנלמד ונפיק הן מהטעויות והן מהעונש את שראוי לנו להפיק לדורות. על דרך הכלל, שאין ילוד אישה שאינו טועה [רק גדולי תורה של היום אף פעם לא טועים] לענין הפרט במקרה זה [אהרון], ביקשה לכאורה התורה לרמז לנו, כי כהן ונביא אשר פועלים תחת כניעה לעם לא רק מועלים בתפקידם, אלא שסופם שהם הם אשר מוליכים את העם לעבוד עבודה זרה [ליצירה]
- [ליצירה] לדוד היקר. דבריך המאד מיוחדים שהם יצירה לעצמם משמשים כמיים צוננים על צמא. לפחות הדעת מתיישבת מעט, יש מי אחד לפחות הקורא . תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] לזיוה גל, הערתך הנוספת מובילה אותי להרחיב מעט באותו ה"שקט הנפש" והאיפוק של אותה האישה הגדולה בתנ"ך. אני אישית ומדגיש אישית, לא מכיר אישה, כשבנה יחידה מוטל מת לפניה, אין היא בוכה או צורחת וכשבעלה שואל אותה מה קרה ואם הכל בסדר. היא משיבה לו הכל "שלום" [ידעה נפש בעלה הזקן וכי אם תאמר לו כי בנם מת יקרוס ויתמוטט גם הוא]. היא חובשת את האתון לבד. ובניגוד לאברהם רוכבת למשימת חייה להחיות דווקא את בנה המת ויהי מה. והכל באיפוק של אדיריםבלי כל רעש והיסטריה האופיינים במקרה מעין זה לכל אדם כשגחזי נערו של איש האלוהים שואל אותה אם "שלום לילד" היא שוב משיבה "שלום" ממוקדת יעד ומטרה להגיע לאיש האלוהים עצמו. וכשהיא מגיעה עדיו היא מחזיקה בשתי רגליו. ביטוי עז ביותר להבהיר כי מכאן ואילך אתה איש האלוהים לא הולך לאף מקום ולשום משימה עד אם.... ושוב היא אינה צועקת מדברת ממוקד, נחוש, חודר ואף עוקצני: "ותאמר השאלתי בן מאת אדוני הלא אמרתי לא תשלה אותי" וכשאיש האלוהים מנסה ל"פתור הבעיה" באמצעות נערו גיחזי. היא יודעת לפתוח את הפה ושוב נחוש ועוצמתי : "חי ה' וחי נפשך אם אעזבך" עד כי נאמר כי איש האלוהים: "הלך אחריה" הליכה זו מסמלת יותר מכל : שאיש האלוהים הגדול התבטל כליל, להשתרך אחריה של אישה גדולה בתנ"ך [ליצירה]
- [ליצירה] אמילי - תודה ! ושבוע טוב [ליצירה]
- [ליצירה] לזיוה גל תודה את צודקת המילה בשקט כאן אולי מטעה הכוונה הייתה בשקט נפשי יחסי. מאופקת ובעלת שליטה כמעט מוחלטת. [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה תודה על תגובתך אני חושב שבעיקרון את צודקת. ראוי היה שאישה תכתוב לאישה ואולם כל שביקשתי לעשות קודם לכל להפנות את תשומת הלב לצורך שכך או אחרת הנשים ינצלו את אותו מעמד מרומם להתרוממות יחודית של עצמן ובעיקר להתחברות למעמד הנחתי אך טיוטא שוודאי אם תשרוד תעבור בהמשך שינויים וכל אישה תתפלל כרצןנה בהדגשים ובתוספות משלה בשולי הדברים אבקש עוד להעיר התפילה בנויה משילוב של לימוד ותפילה כאחד ונדמה לי שזה יוחדה יש שם כמה רעיונות שבמלוא הצניעות מזקיקים התעמקות והתחברות אני בטוח שמקריאה חמישית עד עשירית לפתע יהא לך ברור כי העובדה שגבר כתב את הדברים יש בכלל ערך מוסף יחודי[יש בה סגירת מעגל שמרוקנת את הברית בדיעבד בלי השלמתה של האישה] ושוב תודה לך על התייחסותך . ואדרבא טלי את האתגר וגם את כתבי מהמבט וההיבט הנשי משה אהרון [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב, תודה לגוד. אכן לא שמתי לב ונשמטה האות [ליצירה]
