[ליצירה]
לאמילי תודה. באתר כיפה, מצויה דרשה אורקולית של כב' הרב דרוקמן תחת הכותרת : "זאת חוקת הפרה" מעניין אם תקראי שם את תגובתי שבתורף , יהיה בכך כדי ליתן מענה כל שהוא לתמיהתך. שכשלעצמה שהינה מובנת עד מאד.
[ליצירה]
לשרף
אם מותר להמשיך את הנקודה החשובה שאתה מעלה.
יציאה מן העולם [ גם מהעלם], מעמידה את האדם בנקודת אחיזה יומרנית ובלתי אפשרית [ אלוקית].
הישות היחידה שיכולה לפעול מחוץ לעולם וגם מחוץ להעלם [הניסתרות לה' אלוקינו], הינה ההשגחה האלוקית.
אדם שמתבוסס בשלוש אלה כאחד, מעמיד עצמו במרחב בלתי אפשרי , חונק ומכלה כמו היה מחוץ לאטמוספירה.
אשר על כן, לעולם אדם שלוקה בצירוף שלוש אלה - כאחד , אינו יכול להיות מושא או מקור "להתפתחות והתעלות".
הנכון הוא כי כל יסוד בנפרד ואולי אפילו שניים כאחד, במינונים נמוכים ובנקודות זמן מוגדרות, יכולות אכן לשמש כ"מנוף".
תודה על התגובתך
[ליצירה]
לא , לעולם אין נחמת הגיון לאובדן.
רק מתוך התמדה של עבודת אלוקים שבשגרה
הזמן אט אט מנדב לנו "רזין" של ניחומין :
החובשים את השבר,אך במעט
והמישרים מבטינו לאופק.
כי כל הנחלים זורמים לים
[ליצירה]
מסכים עם דוד.
נמנעתי לכתחילה מלהתייחס משום שחשבתי שזה נושא כל כך רווי ומורכב שאי אפשר למצותו על רגל אחת.
ובכל זאת .
התורה שהיא גם ספר תולדות האדם יודעת מהות ועוצמת יצריו של האדם לפיכך הקדימה להנחותינו בענין זה תוך קביעה חלוטה לאמור :
"ולא תתורו אחרי עינכם אשר אתם זונים אחריהם"
כשעינו של האדם רואה את פניו של היצר היא מרצדת תת הכרתית ומחוללת בו באדם תהפוכות בלתי נשלטות ואנו הופכים למעשה כאותם ה"מרגלים".
והתוצאה החלוטה היא : "אשר אתם זונים אחריהם".
לכן ניתן לנו "פתיל התכלת" שבדיוק כך נתפתל ונסב ראשינו לתכלת השמיים....
[ליצירה]
לליאורה היקרה , ראשית ברכות על ספרך.
אכן כן אולי ליבי תמים וחובה לפחות לי לנהור אחר מה שכינת "הבנותיו". אך לחלוטין אינני תמים במובן של נאיבי.
ואני מתפלא עליך כי בענינים קרדינאליים שכאלה רלוונתי בכלל בעיניך : "מה שיש או אין בשמיים....
בין יומרה ספרותית - לנביא לבב חכמה, אולי יש עוד משהו בעולם הזה.
על כל פנים, זה באמת לא חשוב מה יש בשמיים, כשמנסים לתקן עולם הארץ
[ליצירה]
לשרף
הכל לכאורה ברור.
תגובתך הצפויה, ממחישה בדיוק את שרציתי לרמוז בכותרת : "אש דת למו".
לו היה בידי לבקש משהו, הייתי מבקש ממך להתחבט ולהתייסר בשאלה הבאה, שבעיניי, כל הבורח והמתחמק ממנה אמונתו לעולם חסרה.
אם נכונה הקביעה כי הקב"ה אותת ובאלף רמזים כבר לפני כמאה שנה לכל גדולי התורה כי "קול התורה" צריך לפי שעה להדחות מפני : "קול התור" שכבר החל להשמע בארצינו באמצעות שליחיו החלוצים החילוניים...
וקריאת ה"לך לך" והפעם לבנים, צריכה להתעורר ולהתקיים .
ואלה בתפיסה כמו שלך, נאחזו בקרנות הגלות, נופפו בקלישאות של : "לא לעלות בחומה". דימו כי חומת חצרותיהם, תהא להם צינה ומגן. עד כי קרסה עליהם ועל עולמינו כולנו "חומת החושך" וניחתה עלינו השואה המכונה בתורה : "הרעה של אחרית הימים".
ועתה, אנא שער בנפשך, אם היו הם קצת שונים מאותה גישה האטומה ,לפחות מתבוססים בספק או עושים פשרה של "שיעורין לכאן ולכאן, היו קרוב לוודאי נחסכים מאיתנו הרבה מאימות השואה הנוראה ומדינת ישראת היתה קמה לפני שמונים ותשעים שנה והיא לא היתה גם היום בחזקת "אתחלתא", אלא "שלימתא".[הגאולה לעולם לא תושלם אלא אם כן היהדות תתמודד עם שאלה זו של השואה וענין זה יובהר עד תומו]
וגם אם יש רק שביב של אמת בדברים אלו. כי אז, גם המעט כאמור, צריך סוף סוף לגרום לך להבין כי נפל דבר גדול. ישנו תהליך של גאולה עם כללים מיוחדים ואופיניים לו והדינאמיקה שלו מחייב פתיחות ונאורות גם בגישה של "שפחה על הים" , יכול שרואה יותר ממה שיחזקאל בן בוזי לא ראה.
על כל פנים, הגישה של צריך לציית לגדולי הדור בכל מצב הגם שהם טועים, תוסיף ותוביל אותנו לקטסטרופות נוספות וכל כך חבל ....
[ליצירה]
לכנרת - מדובר בכתבה של הרב צוריאל בערוץ 7 יהדות
הכותרת : "איזהו חכם?הרואה את הנולד".
משום מה החלק הראשון של הכתבה כנראה הורד ונותר רק החלק השני [ההמשך]
[ליצירה]
לליאורה .
כללת בתגובתך ענינים שונים ונכבדים.
אינני בטוח שיש בידי להשיב תשובות מספקות.
יחד עם זאת, לפחות לענין העיקרי, חשוב לי להשמיע את דעתי.
אותם חרדים שבהם את נפגשת ברחוה והם מסבים פניהם . הם עושים זאת לא בגלל שהם בורחים מהתמודדות של אמת ביצר.
גם ! אבל לא בעיקר.
הענין הוא מורכב יותר.
התורה מלמדת אותנו שבענינים שכאלה. יש לעיניים השפעה אוטומטית על המוח ["אשר אתם זונים אחריהם"] ולכן גם מצינו את הדיבר :
"לא תחמוד"
במילים אחרות עצם זה שגבר מביט באישה ובפרט באשה שמתהלכת ברחוב בלבוש פרובוקטיבי אם הוא רוצה או לא רוצה ואפילו הוא גם "גבור" המתגבר בד"כ על יצרו משהוא במוח שלו מתרחש בנושא של "חמידה".
בכלל חז"ל אף הקדימו להזהירנו: "שאין אפוטרופוס לעריות" ולכן הגדרות לגיבהם חייבות לכלול טווחי בטחון רבים
לפיכך אותם החרדים נמנעים מלהקלע לאותו תהליך כמעט אוטומטי שעלול להוביל לפחות להפרת הדיבר:
לא תחמוד.
מזוית ראיה שכזו, זכותם של כל אותם שומרי המצוות לשמור את עיניהם.
אגב אין איש בעולם שיכול לומר אני מסתכל תמיד ואני אף פעם לא חומד.
הנכון הוא שאם "שמירת העיניים" כאמור, מלווה בפגיעה של הזולת בכל מיני אופנים שחלקם תיארת את, הרי ששכרם יצא בהיפסדם