[ליצירה]
אכן, הגעגועים הינם תעתוע אכזר
משב רוח נידף
של גן עדן אבוד.
תמיד תמיד נתגעגע
וכשנגיע וננסה לאחוז לממש.
הרגע תמיד יברח לנו שוב.
ימוג אל הריק הכואב.
אל המחוזות האבודים
של געגועי האין סוף.
[ליצירה]
ליוסף המאסף בכל זאת - הוכחה אחת לפחות. שהרי הציק לי הדבר שפטרתי אותך אך בהצהרה כללית.
לתורה דרכים משלה לפעמים לחזק דברים.
במקרה זה, בגלל מהותו וחשיבותו של הנושא, הקדימה התורה להדגיש בתחילתו על המהות, שהשתנתה בסופו.
במה הדברים אמורים פרשיית שכם בתורה פותחת בכך ש:
"ויבא יעקב שלם עיר שכם". מדוע צריכה היתה התורה להקדים לנו כי דווקא בביאתו של יעקב לשכם היה "שלם".
האין זאת כדי שניווכח כי כשיצא ממנה כבר היה הרבה פחות מ"שלם". האין זאת כדי שניתן את המשמעות האמורה לתגובת ה' על המעשה ובעיקר ניתן את מלוא המשמעות לצורך של יעקב להיטהר הוא ובני ביתו. וכאמור לעלות שוב לנקודת ההתחלה ל"בית אל" על מנת לשוב ממנה אחר ושונה "שלם" כפי שהגיע לשכם בטרם אותה הזוועה.
[ליצירה]
כל כך יפה.
יוצר דימוי של זוג
שנטיית הגזע שלהם שואפת לשלימות והשתלבות
וידיהם פרושות למעלה לקבל גשם נדבות.
בדמות שיער גולש של עלים ירוקים ומבטיחים
[ליצירה]
לכנרת - מדובר בכתבה של הרב צוריאל בערוץ 7 יהדות
הכותרת : "איזהו חכם?הרואה את הנולד".
משום מה החלק הראשון של הכתבה כנראה הורד ונותר רק החלק השני [ההמשך]
[ליצירה]
מקסים. ואם אפשר כדבריך להוסיף "לקח".
הביטוי "להעלות" ביחס לנירות בא לרמז ולהקביל את המנורה כפונקציה רוחנית עלי אדמות, לאותה שמש בראשית, המאירה פיזית לכל היקום.
כשם שהשמש עולה ויורדת כך מצווה אהרון ודווקא שהיא יורדת וחשך פיזי יורד לעולם שיעלה ויאיר מאורה הרוחני של המנורה לכל העולם.[לכן גם אהרון - סמל לשלום]
והנה "נר אלוקים נשמת אדם" . כל אדם . וזה המסר של פרשת בעלותך שאין אורה של תורה עולה רק לישראל אלא לעולם כולו.
משום שמדובר ביעוד ושליחות על, ה"מתרוממת", הרבה מכל הפונקציות הפולחניות האחרות של אהרון, באה פרשה זו כהמשך לסופה של הפרשה הקודמת, לפיה משה שומע את הקול מדבר אליו משני הכרובים .
ולא נאמר מה דיבר איליו ה'.
וברור, כי זה הדיבור וזה המסר
[ליצירה]
לדוד היקר תגובתך היפה היא כבר יצירה מכובדת לעצמה. הייתי בחדווה רבה מתייחס לכל הנקודות שהעלת אך אסתפק בשניים המחדדות יפה, לטעמי את הבדלי הגישה בינינו.
כל הפואנטה או שמא הרבותא של הרשימה שכתבתי זה בדיוק ההפך מהגישה והמקום שאתה מוביל אליהם.
הביטוי : "עולמך תראה בחייך" בא לטעמי לחדד את שאמרתי כי אין לו לאדם בהתנהגותו בעולם הזה אלא העולם הזה וזה מבחינתו צריך אופרטיבית ואני מדגיש אופרטיבית להיות להראות כל עולמו, מבלי לנסות לחבר אליו שובל של "עולם" נוסף - עלום
במילים אחרות אימרה זו של חז"ל ואולי בעקיפין דווקא מחזקת לכאורה את גישתי כאמור.
כך גם גישתך כי משום שמקובל עלינו כי המושג "עולם" בא משורש "עלם" - העלם.
גם כך לגבי העולם הבא.
ובדיוק לנקודה הלזו אני מתנגד.
אין בכלל כל קורולציה בין שני סוגי ה"העלמים". אין ולא יתכן בכלל אף לוגית לעשות שימוש מקביל לגבי ההעלם של שני המהויות כאמור.
יותר מזה, להשקפתי הביטוי עולם בא גם לבטא את העובדה כי הוא יתנהל על ידי ההשגחה בהעלם כלומר לעולם הקב"ה בעולם הזה יהיה בנוכחות של העלם.
והנה לאחר המיתה לכאורה דבר זה משתנה.
הניצוץ חוזר לכאורה למקורו.
אז כיצד אותו המושג שביטא במהות פיזית המוכרת לנו העלם של ההשגחה, יכול שיהא ישים ורלוונתי לאותו השינוי המדהים שרחוק רחוק מהשגתינו ובכלל במצבי "צבירה" או קיום, בלתי נתפשים עתה בחושינו שלנו
אגב, אשמח אם תוכל להראות לי אסמכתא בנביאים או בכתובים הסותרת את גישתי הנ"ל