בס"ד.
ברום כל המעלות של הצדיק - מצוי הריקוד.
עת נפשו הרוויה מבקשת להניף ביכורה, כנגד כל כח אחר. משוועת היא, לשאת את מלוא כובד הגוף לגבהים נישאים, לרחף כפרפר בין תפרחות מדובשות, העטורות בעלי כותרת של סודות טמירים.
וכך בחדרי חדרים - באין רואה, עת הדפים הצהובים קופאים בדמע לכלל "לבנה" של בנין למקדש שעוד לא נבנה.
ושאון הנשמה עולה אט אט, מעלה מעלה, פורט ומנגן "בתדרים שלא מהעלמא הדין , עד כי ה"חסד, וה"דין יוצאים לעומתה יחדיו במחול שחקים :של "מה יפית לאותה ה"אהבה" נכספת שעדיין אינה.
מוסיפים ומתלהמים במלאכתם, מתחדדים זה בזה , יורים זיקים: צרורות של ניצוצות המכים בסנוורים ,מתמרים ענן שקוף של קטורת מתאבכת, הנושאת כסופה - אל על הכל
וכך, כמו לפתע ,הרגליים נושאות את עצמן , מטלטלות את הגוף מקיר לקיר . מרוממות אט אט כפרבולה את הנשמה, לאותו השיא של הגרף , להשיק שמיים ,לבקוע כליפתם הנחושה, עד כי אבוי, בהמולת נגד של שרפים הנחרדים על משמרתם, מתקדרים כמו לפתע שמי השמים ,וחשרת צינה מקפיאה שבה לצנן הכל . .
הנחיתה ארצה, אינה רכה כלל וכלל , מצלצלת היא בכל פעמוני העולמות, הקוראים לה, לנשמה, מכל עבר ורוח, לשוב לד' אמותיו של הבנין של : "אשר ברא לעשות".
לשוב
ולבנות עוד "לבנה" לבית המקדש שעוד לא נבנה.
עד לריקוד הגואל
תגובות