בתמימות כמעט ילדותית

אמרתי כי ידעתי מהי אהבה,

כתבתי בשמה שירים

ציירתי לה בדמיוני סיפורים,

שתיתי לרוויה תחלואיה

לחמתי בעוז על חייה.

אך מעולם לא ידעתי

מהי באמת,

מה פירוש לשגות בה תמיד,

לשמוח לצילו של חיוך,

להתאכזב מהבעת מורת רוח.

לרקוד לצלילה השכוך,

לבכות על אשר תישאנה הרוח.

אהובתי היקרה, תמונתך על שידה,

מחייכת אליי בידיעה מתוקה,

ולבי ממאן להחליט

אם יזוב מכאב

עלחיוך כה אוהב,

או יפרוץ משמחה

על כזו אהבה.