כל המחשבות
והרצונות,
נבלעים
בחלל חיוכך,
האבוד.
גרשון הולצמן
-
מקווה שהרוח תמשיך בי לנשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יותר מיפה זה מראה של הרגשותיי כרגע פשוט נפלא ועצוב בעת ובעונה אחת. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לך מושג כמה אני אוהב את השירים שלך... המילים, הזרימה, הריח והטעם ובעיקר בעיקר הצער והאהבה... תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת שזה מעט מבלבל, אבל אני חושב שזה חלק מהבלבול שחשה יערה, התמוטטות העולם מסביבה, וגם חוסר הקשר של מוטי לעולם, ופתאום בבלאגן באה המכה הקשה ביותר, חשבתי שזה יוסיף נופך רגשי לדמויות, ובכל זאת אם תשימי לב יש הדרגתיות מסויימת שתוחמת מיהו החי ביותר ומי כבר לא ובינהם מי שחי במציאות אחרת, בקיצור יש כונה אפילו בניקוד אם תשימי לבף אך יכול להיות שהצדק עמך וזה מבולבל מדי בשביל סיפורת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא רק הבכי גם כל הגילויים הללו בפגישה הרביעית, כאילו הדמויות מכירות כבר שנים כדי לחלוק ככה את סודות נפשם הכמוסים ביותר, ואת כאבם העמוק. מצטער אם זה לא נראה לי מציאותי, אם לך קרה שבפגישה רביעית בכית מול משודכת אני לא יודע מה להגיד, ואולי עדיף שלא אגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... גם אני השתמשתי פעם באותו הפרק... http://tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=38736 [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד לך! אני אראה את השיר לאישתי...:-) אולי זה יעזור... [ליצירה]
- [ליצירה] דמגוגיה זולה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה דמגוגיה ארסית מלאה בבורות ובניצני תובנות סרוחות המרקיבות משנים של ריקבון רוחני בביצתו של השמאל הקיצוני שונא היהודים ואוהב האויבים. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב אל תתני לאנשים כאלה להרוס לך את החיים, תתרחקי מהם כמה שיותר מוקדם, לי הם הרסו כבר חלק, אז תלמדי מהנסיון... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך מסר, ודאי שהכותרת נועדה להדגיש את הזעזוע, ובנוסף ביקורת, ביום כזה, הוא יום השואה, על האהבה ללא סיג של הנצרות שהביאה לטביחת מיליונים, ולא רק בשואה אלא בכל מסעות הצלב והאינקויזיציות לזמניהם, "שם בערה בעליזות אש התופת...". בנוסף הוא ביקורת לחברה ובעיקר לממשלה, שלא ידעה לקבל נכון את האודים המוצלים, וגם כיום היא מתעמרת בהם, ואותה אני מדמה לאישה שהיתה אומרה להיות אוהבת וידידה ומתגלה כסוג של שדשמוריד שאולה את האודים, בגלל מיעוט הקיצבאות הניתנות להם, וחוסר היחס והטיפול הפסיכולוגי הראוי. אולי השימוש בדמון כדימוי הוא טיפה מוקצן, אבל נשארת העובדה שהמכה בפטיש של סבלותיהם של אלו שברחו מן התופת היא מדינת ישראל לצערינו, בין ביחס של המדינה פעם לשואה, כיהודי הגלותי המובל לטבח והסגידה לגבורה בלבד של השואה וחזרה דוקא על המרידות, והן כיום. [ליצירה]
תגובות