בס"ד.
פעם הלכנו שבי , במין התנשאות אליטסטית, אחר : "משל העגלות".
אלו שנדחקות לעלות... ומי מלאה יותר , להיות מועדפת על רעותה.
ולעניות דעתי , אין ולא היה ולא יהיה : "שתי עגלות".
עגלת הגאולה אחת היא לכלל ישראל והיא נושאת את כולם: "בם היוור ופיסח"- על הטוב והרע שבהם.
"והשניים" הם בכלל : "הגלגלים", הנושאים ומוליכים את העגלה:
גלגל אחד : "למשפט"
וגלגל אחר : "לצדקה"
גלגל המשפט צריך להודות, די מקרטע[בכל זאת זכינו לעצמאות וממלכתיות המאפשרת חיים]
אך גלגל הצדקה תקוע ממש אינינו זז כלל.....
וכך אם נבקש, לדחוק בעגלה , שתמשיך קדימה, היא תתפרק ! ! !.
על כן, לטוב לנו, שהיא לפי שעה, עומדת על עומדה - כברירת מחדל.
ואומנם כולנו : "נבוכים בארץ".
עד אשר נתעשת, להתניע סוף סוף גם את גלגל הצדקה , ולו במעט על מנת שתמשיך לה העגלה גם אם תקרטע לאיטה.
ולספקנים במהות ה"אתחלתא"
"בעתה אחישנה"
המחלוקת סביב ביטוי זה למעשה נפתרה מינה וביה ומכורח המציאות
, עצמה. זהו ביטוי דו רבדי ודו משמעי.
שהרי לא בכדי נכתבה המילה : "בעתה " , בלוא האות : "יוד"
מתי מבחינת הזמן בעיתה אחישנה, כשמבחינת המהות ההסטורית אתן לה לחוש : "בעתה" : מהומת וחרדת אלוקים -"בעתה אחישנה". .בעתה אתן לה לחוש, קודם לאחישנה מבחינת הזמן..
אם כן הגאולה - גאולת הקץ באה, בסמיכות ומיד לאחר "בעתת השואה" לאחר שחשנו בה בנוראה שבבעתות .הגיעה העת ל"אחישנה" - במובן של "זירוז"- בהקמת מדינת ישראל.
תגובות