כולם מסביבי מתים.
קוצים
בהלות
צרחות
פחד
ורק אני מחוללת בין הכרמים
חופשייה ומטורפת.
אם היה לי קצת שכל,
גם אני הייתי הולכת.
sough
-
מה חיוני יותר לחיים, זיכרון או שכחה?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו! נהדר. כמו שלגוד כתב, עצמתי. רעיון מעניין וביצוע ייחודי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! השורה האחרונה מיטיבה לסכם את כל הכתוב. קצת מרירות, קצת התרסה. ואולי טיפ טיפה תקוה, אפילו אם היא קצת זועמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדב (אביב וסתיו)- נכון,אחרים סיפרו לי שהם "ראו" לאורך כל הקטע שיירת כבוד או לימוזינות מפורסמים.. וכשהם הגיעו לסוף הם הופתעו מאוד. תודה לך ולמיבלאש על תגובתכם :) [ליצירה]
- [ליצירה] רגיש ומתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] היד נראת לי כמו חלק מהעץ - והפרי חלק ממנה. היא מנסה לקטוף את הפרי, שהוא בעצם היא, כאילו היא צריכה אומץ כדי להתמודד עם מי שהיא באמת. והדם, או העסיס, שנשפך מהיד/פרי (שוב, מוטיב של חיבור) הוא הניפוץ של האידאה הזו. וזה שהיא לא נרתעת ואפילו כמעט מתרפקת על הפרי מעיד לדעתי על הנחישות שלה. אבל זו רק פרשנות שלי. (: אהבתי את הציור. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת ששילוב כל המרכיבים בתמונה יוצר את מה שראיתי ומה שניסיתי ללכוד- רגע של שלוה, של הרמוניה שנוצרה לרגע ושאולי לא תחזור. האם ובנה שפוסעים יד ביד הם חלק מהדגש של התמונה, והעץ והשיבולים רק מעצימים את התחושה. לצערי, כדי להעלות תמונה לאתר יש צורך להקטין מאוד את איכותה, ולכן התמונה יצאה כהה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נותן הרגשה מדוייקת. נראה כאילו רק אחרי שנפלה היא שמה לב לפצע ולדימום. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב. מלודי- פקיחת העיניים היא חלק מההכרח שכפה עליה אותו קול. סבל בפני עצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים.:) [ליצירה]
- [ליצירה] מדוייק בניסוח הרעיון(/ות). אהבתי. תגובה ארוכה יותר תבוא כשיהיה לי קצת זמן [ליצירה]
