[ליצירה]
תודה על כל התגובות!
מלודי, ניצן ופרח ופלונית- זה לא ציור, גם לא עין. זה פנס.
צילמתי אותו מלמעלה וזה מה שיצא.
הדסה, אני שמחה שמצאת בתמונה עומק. מערבולת- זה מה שעלה גם על דעתי.
[ליצירה]
אנחנו עם שחי במציאות שכזאת, ששזורים בה דרך קבע כאב וגם תקוה.
שיכולים להכיל עפיפון עם הריסת גוש קטיף, את יום העצמאות עם יום הזיכרון.
ואולי פה הייחוד שלנו, היכולת לאסוף את הטוב ביחד עם הרע,
ואולי הצרה, מאותה סיבה בדיוק.
[ליצירה]
אני חושבת ששילוב כל המרכיבים בתמונה יוצר את מה שראיתי ומה שניסיתי ללכוד- רגע של שלוה, של הרמוניה שנוצרה לרגע ושאולי לא תחזור.
האם ובנה שפוסעים יד ביד הם חלק מהדגש של התמונה, והעץ והשיבולים רק מעצימים את התחושה.
לצערי, כדי להעלות תמונה לאתר יש צורך להקטין מאוד את איכותה, ולכן התמונה יצאה כהה.
[ליצירה]
אני חושבת שהרקפות קצת הולכות לאיבוד בתשליל הזה. אם ממקדים את תשומת הלב בהן הן נראות טוב, אבל עם הסלעים והצמחים ברקע הן מאבדות מהיופי. כדאי לך לנסות שוב מזוית קצת שונה.
רעיון יפה!
[ליצירה]
נכון?
זה ממש הפריע גם לי. התלבטתי המון זמן בקשר לסיום ולא מצאתי משהו אחר. אם יש לך או למישהו אחר רעיון אשמח לשמוע :)
ותודה, ילדה אבודה! הכוונה לא הייתה להוצאת ספרים. אבל את יכולה לראות זאת בכל דרך שתרצי.