[ליצירה]
תודה על כל התגובות!
מלודי, ניצן ופרח ופלונית- זה לא ציור, גם לא עין. זה פנס.
צילמתי אותו מלמעלה וזה מה שיצא.
הדסה, אני שמחה שמצאת בתמונה עומק. מערבולת- זה מה שעלה גם על דעתי.
[ליצירה]
אני חושבת שהרקפות קצת הולכות לאיבוד בתשליל הזה. אם ממקדים את תשומת הלב בהן הן נראות טוב, אבל עם הסלעים והצמחים ברקע הן מאבדות מהיופי. כדאי לך לנסות שוב מזוית קצת שונה.
רעיון יפה!
[ליצירה]
היד נראת לי כמו חלק מהעץ - והפרי חלק ממנה.
היא מנסה לקטוף את הפרי, שהוא בעצם היא,
כאילו היא צריכה אומץ כדי להתמודד עם מי שהיא באמת.
והדם, או העסיס, שנשפך מהיד/פרי (שוב, מוטיב של חיבור) הוא הניפוץ של האידאה הזו.
וזה שהיא לא נרתעת ואפילו כמעט מתרפקת על הפרי מעיד לדעתי על הנחישות שלה.
אבל זו רק פרשנות שלי. (:
אהבתי את הציור.
[ליצירה]
אנחנו עם שחי במציאות שכזאת, ששזורים בה דרך קבע כאב וגם תקוה.
שיכולים להכיל עפיפון עם הריסת גוש קטיף, את יום העצמאות עם יום הזיכרון.
ואולי פה הייחוד שלנו, היכולת לאסוף את הטוב ביחד עם הרע,
ואולי הצרה, מאותה סיבה בדיוק.