מעשה באשה סוטה וגיורת

 "כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי"[1] הפסוק הזה הוא לא רק פסוק שהלחין שלמה גרוניך בדיסק האחרון שלו "מן המקורות". הפסוק הוא פסוק מרכזי במגילת רות, מגילת הגרים, בו גיבורת המגילה משמשת כאב טיפוס לכל גרי הצדק שיתווספו לעם ישראל[2].

 הפסוק המתאר את תהליך קבלת המצוות של רות, הוא פסוק שמלמד אותנו דבר נוסף, מידותיה הנאצלות של רות. רות הייתה נכדתו של בלק[3], ואנו משערים כי רות באה ממשפחה אמידה. בעלה של רות נפטר ועתה היא אלמנה שנשארה יחד עם אלמנת אחי בעלה המת, חסרי כל(אין לה רווח כלכלי או אישי, שכן נעמי נותרה ענייה[4] והיא זקנה מדי כדי להוליד לה בעל חדש). למרות העובדה כי לרות יש את כל התנאים כדי להתחיל חיים חדשים, היא דבקה בנעמי[5] ועושה כל אשר תצווה עליה נעמי[6]. על החסד שעושה רות עם נעמי, אי עזיבתה, למרות רצונה שתעזבנה למען טובתה האישית של רות, מקבלת רות תגמול. בועז נותן לה ללקט שעורים משדהו ולשבוע את נפשה בלחם.[7] חסדו של בועז מתעצם כאשר הוא מחליט לגאול את רות.[8] עיון בפסוקים מוכיח את הטענה, שכן בועז מנמק את התנהגותו כך; " וַיַּעַן בֹּעַז וַיֹּאמֶר לָהּ הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם."[9] וכן;"הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן... כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ."[10]

 עיקרון המידה כנגד מידה, שעושה א-לוהים עם בעלי חסדים, מופיע גם בנושא מעניין המופיע בספר במדבר, "פרשת אישה סוטה"[11]. בעבר, כל פעם שהייתי קורא את הפרשה, הייתי מתאר לעצמי סיטואציה של אישה, שבעלה אמר לה לא להיפגש עם מישהו מסוים[12], והיא החליטה לבגוד בבעלה דווקא עם האדם שבעלה אמר לה לא להיפגש. אך לאחר הרהור בעניין, יתכן המצב הבא; אדם הסתכסך עם אדם מסוים שבמקרה אחראי על עמותת חסד מסוימת. לאותו אדם יש אישה והוא אמר לה שהוא לא רוצה שהיא תיפגש אם אותו ראש עמותה, אך ראש העמותה, ביודעו כי אשת ´החבר´ המסוכסך היא ´פרוייקטורית´ רצינית, מעוניין להיפגש איתה, כי יש ערב התרמה לארגן ואין אף אחד/ת שיכול להוציא לפועל ערב כזה, כמו אותה אישה. שניהם נפגשים, לא נעשתה שום בגידה, אך הגיעה שמועה לאוזן הבעל המקנא, כי אשתו נפגשה עם אותו אדם. צריך לתת את הדעת, כי כנראה האווירה טעונה בין בני הזוג, אם הגענו למצב שהבעל לא סומך על אשתו וחושד כי בגדה בו כשנפגשה עם אדם שהתרה בה, לא להיפגש. במידה והיא אכן צדיקה והבעל חושד בה סתם, האשה מקבלת שכר עבור צדקותה וסבלה המיותר וכך מתארת התורה את שכרה; "וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע." א-לוהים גומל לה כמעשיה הטובים ומברך את פרי בטנה[13], כך שהאווירה הלא טובה שהייתה בין בני הזוג, משתבחת ומתוקנת.

 אנו מוצאים קשר נוסף בין רות, כמייצגת גרים לבין אישה סוטה, דווקא בתורה שבעל פה. הגמרא מביאה את המעשה הבא:" שוב מעשה בנכרי אחד...בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד - זו היא כל התורה כולה, ואידך - פירושה הוא, זיל גמור."[14] בא ´לא יהודי´ להלל ומבקש ממנו שיתמצת לו את התורה והלל אומר לו שמהות התורה להפוך אותנו לאנשים בעלי ´דרך ארץ´, ´מענטש´(בן אדם באידיש). הדבר מתחיל ב"מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך", אדם נורמטיבי לא רוצה שיהיה לו רע וזוהי ההתנהגות שמצפים ממנו לנהוג עם חברו. שאר מצוות התורה מגלמות את העיקרון הזה, של עשיית טוב עם הזולת(כולל עצמנו). למעשה גם מעיון בפסוקי מגילת רות, רואים התנהגות של חסד והטבה עם הזולת מצד כל גיבורי הסיפור, מצד רות ומצד בועז, עשייה שהיא בגדר מצוות של בן אדם לחברו.[15]

 עיקרון "דרך ארץ קדמה לתורה" חוזר על עצמו גם בפרשת אשה סוטה. בפרשה זו מסופר על המים המאררים[16], מים אותם שותה האשה ומשמש כאינדיקטור לטהרתה, האם היא אכן צדיקה והבעל קנאי ורע לב או שהיא רעת הלב. התורה אומרת כי אחד ממרכיבי המים הוא שם ה´ המומס בתוך המים.[17] נשאלת השאלה, כיצד אפשר להתייחס בכזו זילות לשם השם?! המדרש אומר:" גדול השלום ששם שנכתב בקדושה נמחה על המים מפני שלום בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו."[18] אלוקים מוכן לזילות מסויימת בשמו בשביל שתהיה אווירה בריאה בין איש לאשתו. כך מופגנת מידת החסד

של א-לוהים עם הזולת, המעדיף את השלום על פני שאר חוקיו. אין פירוש הדבר שא-לוהים אינו דורש מבנ"י לקיים את מצוות ´בן אדם למקום´, אך התשתית עליו מקיימים מצוות של בן אדם למקום הוא המצוות הקשורות להיותנו בני אדם. כלי תפילה כי יזכנו א-לוהים לקיים את "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך ואידך פירושה הוא- זיל גמור."

_____________________________________ 

[1] רות א´, פס´ ט"ז

[2] תלמוד בבלי יבמות מ"ז, ע"ב

[3] שם סוטה מ"ז, ע"א

[4] רות א´, פס´ כ"א

[5] שם, שם,פס´ י"ד

[6] שם פרקים ב´-ג´

[7] שם,פרק ב´, פס´ח´-י"ד

[8] שם,פרק ג´, פס´ י"ג

[9] שם ב´, פס´ י"א

[10] שם ג´, פס´ י´-י"א

[11] במדבר ה´,פס´ י"א-ל"א

[12] רש"י על במדבר ה´, פס´ י"ד

[13] שם,שם, פס´ כ"ח

[14] תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא ע"א

[15] המצוות המופיעות בו ע"י שני הגיבורים הן ברובן מצוות של בן אדם לחברו.

[16] במדבר ה´, פס´ כ"א-כ"ח

[17] שם, שם, פס´ כ"א, כ"ג

[18] ספרי במדבר פיסקא מב ד"ה וישם לך