את מחייבת
אני מצייתת
את מורה
אני מקיימת
את צוחקת
אני בוכיה
שתינו יושבות ושותקות
פרחונית לפעמים
-
אף אחד לא עבר אותם דברים כמוני. כי המחשבות שלנו שונות. הראייה שלנו שונה, המטרות שלנו שונות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו. מאוד-מאוד אהבתי... במיוחד את השורה: "היא תרצה אותך אליה, גם אם לאחרת תברח ממנה." ומי כמו מי שיצא להמון זמן יודע כמה ארץ ישראל מחייכת כשחוזרים.. יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] מה אמרת? היום זה המחר שאתמול דאגתי בשבילו? כל הדאגתצ האלה חסרי המשמעות, הרי זה לא ישנה שום דבר.. גם אם נחשוב, וגם אם לא... יצירה מהממת... זה סוג הדברים שנקראים "מהגיגיו של אמן" מה אמרתי לך? הידע מסתתר בכל, השאלה היא מי בכוחו להוציאו לאור, ומסתבר, שהוא נמצא אצלך.. גם אחרי כל מה שאמרת.. פעם הבאה, אני לא אכתוב לך.. כי אני יודעת שאת יכולה לעשות את זה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... בתש! מוכשרת שלנו... מזל שאת מפרסמת פעם ב.... לפחות זה.... יומעולה ושופע אור!!! חנוכה שמח!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! ממש... פינטזת? הפסקת? [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחמוד... אהבתי! יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] למה דווקא פנינים שחורות? זה לא מדכא ללכת וללבוש פנינים שחורות? [ליצירה]
- [ליצירה] את כולם אהבתי מאודמאוד, אבל החלטתי להגיב דווקא עליו..כי בתוכו נמצאים כל השירים... ממש ממש ממש אהבתי... נו, כמו כל השירים של "לנצח אנגנך.." [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם! כ"כ אמיתי... [ליצירה]
- [ליצירה] רומיאו... רומיאו- לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...) הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!) הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך... אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..) מתי הגעת לשדה הקרב?! חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת... הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו... אוהבת, אני... [ליצירה]
- [ליצירה] פשש.... כתוב יפה... זה מזכיר לי סרט אחד שבדיוק ראיתי.... מוכר לכולנו.... יומעולה ושופע אור... [ליצירה]
