שַחִיתִי בְּמֶשֶך שְנוֹת אוֹר

בְּבוֹץ, עִם עַפַר וְקְצָת יַיִן

ולוּ רַק יַדַעתִי מְאַיִן

יוֹצְאִים מְהַבּוֹץ – אַז אֵזְכּוֹר

אֶת זֹאת, שְזְמַנִים הַיוּ פַּעַם

שְלְמַעָשַיי הָיָה טַעָם,

תַּכְלִית, וַאָפילוּ יְכוֹלֶת

ליצוֹר, וְלִברוֹא, וְלִבְנוֹת.

אבל אז סוּרַסְתִי מֵנְטַלִית,

אַבְדָה הַנירְוָונַה טוֹטַלִית,

וְעַפְתִי לַבּוֹץ כְּמַפּוֹלֶת,

מְאַז, לׂא הִפְסַקְתִי לִשְחוֹת...