גשם נטף על חלונן מכוניתי
בדרכי אל בית הקברות
בכיתי אני, וכל מי שאיתי
על שעוד עומד לקרות

בלוויה ירדו דמעות
לי, לו, ולאבא גם
ובכו כל הקרובות
והיה לי קר, לא חם

דמעותי המלוחות
צרבו היטב בנשמה
והעיניים הלחות
הן התאימו לדממה

קול יפחה חלוש
שובר דממות גם כן
הוא הגיע, די קלוש
על הסבא הזקן