זהו זה. זה היום. היום אני מתחיל ללמוד! אמא אומרת שאני כבר ילד גדול. צריך ללמוד בבית - ספר. אני חושב שתמיד הייתי בבית - ספר. לא יודע למה רק עכשיו היא נזכרת להגיד לי שאני צריך בית - ספר. כיתה א' זה גם בית - ספר, לא? אני הייתי הרבה בלימודים. ואפילו הייתה לי מורה צמודה, אז כניראה שאני הכי טוב, והיא אוהבת רק אותי. אחרת למה מכל הכיתה דווקא לי היה אותה? כניראה שהיא אהבה אותי. נכון שמעתי ילדים אומרים שאני סתם ילד משונה, אבל הם סתם קינאו בי שיש לי אותה! אני לא משונה ולא מטומטם! אולי הם בעצמם. אז מה אםן היא אהבה אותי ורק לי היה אותה? בעצם, לא רק לי היה מורה לבד. אבל רק לי היה מורה לכל הזמן. ממש לכל הזמן! אפילו את שיעורי הבית היא הייתה עוזרת לי לעשות! וכל הזמן היא אומרת לי שאני ילד חכם מאוד, ושכל הכבוד לי, ושאני לומד ממש ממש מקסים! אז למה אתמול רפי אמר לי :"אתה סתם מפגר"? גם הוא מקנא בי? רק לי המורה אמרה אתמול שאני ילד מקסים, וכולם, ניראה לי, קינאו בי! כי רק אני מקסים. אבל... זה היה נורא מעליב כשהוא קרא לי מפגר! אמא שלו כעסה עליו. היא אמרה לו שגם כשמקנאים לו צריך לקרוא ככה לחבר שלך, ושהוא צריך לבקש ממני סליחה. אבל הוא לא הסכים. אז היא אמרה לי שהיא כבר תעניש אותו. מגיע לו. הוא ילד לא טוב בכלל. כל הזמן הוא רק מציק לי וקורא לי בשמות לא יפים, ואני נעלב ובוכה עד שכועסים עליו והוא מבקש סליחה ומבטיח לי שיותר לא יעליב אותי. והוא כן מעליב אותי אחר כך! הוא כל הזמן משקר, נהנה לראות אותי בוכה. הוא גם משקר שאני מתחיל איתו. כשאני לא עושה לו כלום! ואז אני בוכה ובוכה ובוכה. עד שאמא, שלי או שלו, באה ומבררת מה באמת קרה. אני חושב שלי הם מאמינים יותר מאשר לרפי. מגיע לו! שיפסיק סתם להעליב אותי ולשקר ואז גם לו יאמינו! הוא לא חייב להתעלל בי כל הזמן!
שמעתי את אבא אומר לאמא שאולי עדיף לי להיות בכיתה של ילדים רגילים ולא לקויי למידה. כמו שיש ילדים עם תסמונת דאון (מעניים אותי לדעת מה זה תסמונת דאון!) בכיתות רגילות. אני רוצהלדעת מה הם חושבים שאני. לפי איך שהם דיברו אז גם אני נראה להם מוגבל? זה משהו עם בעיות. לפי מה שאבא אומר לאמא. מעניין! דווקא הם אומרים שאני ילד טוב! אז אני לא עושה בעיות! אז למה מתייחסים אלי ככה?! למה?! ל מ ה ? !
__________
איך? ניסיתי לכתוב מנקודת מבט של ילד עם פיגור.
