[ליצירה]
...
הדסה
זה כזה נגע לליבי...
הדמעות עמדו לי בעיניים, בתור אחת ש....
רציתי לדעת מי יחזור מהלוויה...
הבוקר קמתי בהרגשה שאני חייבת לראות אותה...למרות שעבר זמן, וזה לא עזב אותי עד בערך3...
אני שמחה שזכיתי להכיר אותה...
לפחות היא במקום טוב יותר... עם בעלה...
טוב, ביוש!
[ליצירה]
רומיאו...
רומיאו-
לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...)
הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!)
הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך...
אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..)
מתי הגעת לשדה הקרב?!
חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת...
הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו...
אוהבת,
אני...
[ליצירה]
מה אמרת?
היום זה המחר שאתמול דאגתי בשבילו?
כל הדאגתצ האלה חסרי המשמעות, הרי זה לא ישנה שום דבר.. גם אם נחשוב, וגם אם לא...
יצירה מהממת...
זה סוג הדברים שנקראים "מהגיגיו של אמן"
מה אמרתי לך?
הידע מסתתר בכל, השאלה היא מי בכוחו להוציאו לאור, ומסתבר, שהוא נמצא אצלך.. גם אחרי כל מה שאמרת.. פעם הבאה, אני לא אכתוב לך.. כי אני יודעת שאת יכולה לעשות את זה...