בראש הגבעה,

הנצה חמה

סביון פרש משאלותיו בלחישה

ואתה-איה אתה?

ורד אדמדם, פתח שפתיו לקראתך

ושביל לרגליך, אל קצה דרכך

ירח האיר את העיר,נתן שחר בלבך

ואתה- איה אתה?

לחזות בכל תום העולם, הבט בשעונך

זו העת- הליל ירד,

ואתה אייך, נווד?

התכסה מדבר בחולותיו

שלח בכנפי הציפור ברכותיו,

קרא אותותיו,

צעד משעוליו- עד הנה, אליי-

כאן יפרחו סביונים, יכסו רקפות, לשעת בואך-

פה תחת לצלע ההר כבר נפרשה העיר לקראתך-

ואתה, אייך- אייה אתה?