הצצות לחיים אחרים מבעד ל
חלון פתוח מעט,
מבטים מצטלבים
ואת שוב שוקעת לעגן
את עולמך שלך
בין ליחשושי פיתוי מוכרים של זרוּת
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו. גודש מחשבות-חצאי הרהורים-משחקי מילים שכזה כבר מזמן לא נתקלתי. וזה מעורר, מאתגר ומרענן. וזה גם מילא אותי איכשהוא. [ליצירה]
- [ליצירה] כבר באתי לכתוב "כזה קשקשן", אבל בקריאה שניה-אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, אתה מצוין! [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל יפה וזורם ("אני חושב שכשמוזה בורחת לי, אני בטח נושם ממש הרבה מילים") אבל הסיום.. כאילו לא קשור להתחלה, כאילו נכתב בזמן אחר, בהלך רוח שונה. [ליצירה]
- [ליצירה] "שעת בין ערביים של מוצאי שבת היא תמיד הארוכה ביותר", אוי זה נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] הביטוי "קולות כחולים" קצת זר לי כאן, לא הרמוני עם השאר. ואפשר ממש לשמוע ולהרגיש. [ליצירה]
- [ליצירה] הפיזמון נאה בעיני (בית ראשון ואחרון) אבל הבית האמצעי נתן לי תחושת "חרוז-תפוז", משהו קצת מאולץ, מצועצע מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה שלך מדהימה.ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] איכשהוא אני מקבלת את התחושה שהשתמשת בנושא הדגים כגימיק, כנסיון ליצור עניין וסקרנות, אבל בפועל זהו גימיק ריק כי הדגים לא משמשים כאן למשהו מהותי. הם יכלו להיות תרנגולים או סוסים באותה מידה. (חוץ מהקטע של ה"לשקוע בים"). ובקריאה שניה- אולי זו איזושהיא פארודיה הנרמזת בשורה האחרונה? אשמח להסבר. [ליצירה]
