שמענו עליך ארצי ומולדתי יפה כברה
שמעתי עליך הוי עמי אהובי שושן העמקים
שמעתי אותך תורה קדושה
שמעתיך קוראת זועקת לעזרה אהבוני קראוני
אַין אני ובמה אוכל היות לך לעזר
הורד מעלי מוסרות הגטאות
פרוץ את גדר ארבעת האמות
כי שבה אני אלי מקום חשקי
אל מקום בו נוסדה ארץ על שממותיה
ושבו יושביה לשבות שבתותיה
כך שמעתיך קוראת וזועקת
שאלתי כיצד
כיצד כה רמה היא הזעקה ומתי מעט הם שומעיה
כיצד נותרה בורה ושבויה בשבי שנים ארוכות, ארורות
הכל מוכן היה לבואה
אורות רבים הרחיקו את האפילה
רבו האורחים וקול המולה נשמע
מלאה הייתה הרחבה מפה לפה
והחתן בראש כולם צועד בגאון ומחכה לה
ואז איני יודע לאן
לאן נעלמו האורות
כיצד נאלמה ההמולה
אנה הלכו האורחים
ורק רחבה ריקה נשארה
ואולי גם היא נעלמה
אינני יודע...
נשארתי אני עומד כך לבדי ואין עוד כח בי לשמור על עפעפי שלא יפלו
אין עוד כח בי לעמוד כך ולשמוע אותה קוראת: הנה אני, עיצרו אל תלכו... לי חכו.
עוד יבוא היום וישמע בחוצות קול החתן השמח בכלתו
ויבואו כולם
ויראו
ישמעו
יהיו
יהיו שותפים לה לאותה השמחה
אלמוני פלמוני
-
ביניש (קצת ביישן, כפי ששמתם לב), מנסה לראשונה לכתוב בתקווה שיש לדברי ערך כל שהוא.
תגובות