ממש כמו שוקלד. לוקחים ביס. רק טעימה, ואומרים שלא ניקח עוד. אבל, כמובן, אי אפשר להפסיק, והטעם עוד בפינו. רק עוד טעימה אחת. עוד קוביה. רק את הפרה האמצעית.
ממש כמו שינה... כשהשעון מצלצל, ואתה נותן לעצמך עוד 5 דקות, כי למדת עד מאוחר.אבל השעון מצלצל שוב, ועוד דקה, רק שתיים. שלוש. עשר.
ואתה יודע שצריך להפסיק להפגש. אבל הטעם קשה מדיי...לשכב במיטה ולחשוב.אחרי הלילה נלך ולא נתראה שוב. אבל הטעם עוד בפינו, ורוצים נשיקה אחרונה, ואני יודעת, שאתה יודע, שאת הנשיקה הראשונה, לא נשכח
_______________________________________
לנ.צ.ח באהבה
