חלומותינו כעבים על פסגת השריון
עננים השטים על רוחות הדמיון
צולחים שממות ומוצאים ניאות
ומגלים אשר בליבנו הוחבא מראות.
גרשון הולצמן
-
מקווה שהרוח תמשיך בי לנשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן שאבתי רעיונות ואף מבנה חלקי משיר זה, בגין היותו אחד השירים שנחרטו עמוק בתודעתי, מאז ניצני בגרותי, מפני עומקו וכאבו העמוק והמוחשי כ"כ. מצד שני, הרעיון אינו אותו רעיון, וראשית כוונתי לא היתה תיאור של השואה, למרות שהשיר הינו בידכם, הבינו אותו ככל אשר ישכם חפצים. וכמו ש"כאן בקרון" הוא ממועדפיי אם הייתי מחלק ציון ליצירותיי, שאינן כלל באותה רמת כתיבה מוצלחת של שאר היוצרים באתר ועפר אני לרגליהם, הטובה והעמוקה שבהן היא בלי ספק זו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה השתיקה של ההר מעצימה את החויה, ומוסיפה נופך. [ליצירה]
- [ליצירה] אינני מבין איו זכות שיבה יש לתושבי מצרים ירדן וכו' לשטחי ארצינו, מעולם לא היו פלשתינאים לפני הגעת יהודים למקום, זו אמצאה מאורגנת של ארצות ערב, מה עוד וכל פעולה שצה"ל נוקט נגד אזרחים היא צעדי הגנה בלבד, מקום שממנו יורים רקטות לעבר ישראל צריך להיות מושמד, אם יהיו בתוכו אזרחים אין על הצבא לסכן חייליו כדי להציל אזרחים אויבים, על האזרחים להשכיל ולא לבחור במקום בה יש התנגדות מחומשת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... גם אני השתמשתי פעם באותו הפרק... http://tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=38736 [ליצירה]
- [ליצירה] אה עכשיו הבנתי מה לא הבנת. הקשב, כאשר מרגישים טיפה ראשונה תמיד אחריה בא המטר, ולכן אמרתי שכל שמים בוכים על הטיפה הראשונה שנקטפה בדמי ימיה. הבנת? [ליצירה]
- [ליצירה] אוהב, פשוט וקולע... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] באופן כללי יש צדק בדבריך, אך על מנת להיצמד למקור: "בקשתיהו ולא מצאתיהו, קראתיו ולא ענני", היה עליי להשתמש בביקשתיך ומצאתיך... וכן לעניין "ואחזה בך", מכיון שזה שיר הבנוי על אותם פסקאות, צריך היה לשמור על קשר מסויים למקור, להציג את הבנתי את הנאמר בפסוקים, או יותר נכון את מה שרציתי להביע בפסוקים, ועל כן, הזיקה חייבת להישמר, אך בפעמים הבאות אשתדל יותר, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לכל המגיבים, תגובותיכם החמות הן הן היוצרות ברוחי הדחף שתמשיך היא להתנגן בי ככל יכולתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובות מחממות הלב! שיהיה לכולם שבת מבורכת! [ליצירה]
- [ליצירה] ורק עלה זהב אחרון על אדמה לחה מדמעות תנדוף לזכרון דראון להזכיר ידידו לדורות [ליצירה]
