גלי רגש שמשתפכים להם
לתוך ים סוער
עם גלים סוחפים,
שוב הסחטנות הרגשית הזו
שוב עם המודעות
להרס עצמי.
לילה בודד
עם ירח מלא
עם תקווה שמתפוגגת,
שתופיע
שתבוא....
שתשמיע שוב מנגינת אהבה.
ספטמבר 2001
[ליצירה]
****
וואו, ממש אהבתי,
אני חייבת להודות שזה היה לי צפוץ קצת אבל ייתכן והרצף הזה מתבקש,
בכל אופן עומד משהו מאחרי זה...משהו כל כך עצום,עמוק כואב,פשוט אהבתי!