אפסע בשביל המעפיל
אלי יהודה והגליל
מיני ים ועדי דן
בעודי צועד ורן
פרחי נוי ואביב
מראה כה חביב
היי שלום עונה
עת תום עננה
אשום אוויר פסגה
עד בשמיים אגע
מיני שדה עד יער
עת חלף הסער
עת שמחה ותום הצער
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
לא יכולתי שלא לחשוב על השיר הבא:
עבריה
מילים: רחל
אני מבטת בה נפעמת,
נדמה: הנה זה אך.
בחן קדומים, בשחור ולהט,
עלתה מן התנ"ך.
וגשר פז נתלה ממנה,
אל ארץ העברים.
וזכרונות ימי החסד,
בנפש מתמרים.
כה אעמוד פה לפנייך,
נפעמת, אחותי,
בחן קדומים, בשחור ולהט,
אזין עיני תכלתי.
בגוף נכר הלוך ונוע,
דרכים בו מי יספור?
אני המרתי שחור ולהט,
בתכלת ובנהור.
אך אם מעלתי - לא לנצח,
כחשתי - לא עד תם.
ושבתי שוב כשוב ההלך,
אל כפר מולדתו.
כה אעמוד פה לפנייך...
[ליצירה]
---
השיר בכללותו מאוד יפה ורצוף מטאנומיות, שיר הבא לספר על מערכת המתחוללת בינו לבינה.
רק לא הבנתי את המילה "חצוף" הנראית לי טיפה מיותרת :-)בים הכולל של השיר.
[ליצירה]
איזה שיר|!!
דגל לחצי התורן
צפירה קוטעת את אמצע היום
הכל כאן נפסק באמצע הדרך,השגרה נשברת.זוהי עצרת בה הכל נעצר על מנת לזכור.
וכאן מגיע תורה של הארץ:
הארץ בוכיה, מוציאה דמעותיה ושולחת את המסר לשמיים בבקשה לעתיד, ומן השמיים תישלח יונה לבנה למען העתיד.
תגובות