יושבות על הספסל בהפסקה
מדברות על דברים שלא מעניינים אותי

שומעות מוזיקה שונה

מהמוזיקה שלי

יושבת על ספסל אחר מהרהרת..

מדמיינת דברים..

הייתי רוצה לפעמים להיות קצת יותר כמוהן

ולפעמים הייתי רוצה שהן יהיו כמותי

לפעמים אני חושבת שלעולם לא יהיו לי חברות

אבל אני יודעת שבמקום אחר, יש גם סוג אחר של בנות

 

לצאת לטי-אל-וי או לדום

עם חצאית שנגמרת יחד עם החגורה

גופיה עם מחשוף שלא משאיר מקום לדימיון

לרקוד עם המוזיקה שלהם, להישתכר

עם בנים שלא הייתי רוצה לפגוש

זה לא מה שמעניין אותי

 

הן יוציאו את ה95 במבחן בהיסטוריה

ואולי זה יהיה יותר ממה שקיבלתי אני

אבל אם תשאל אותן שאלה על נושא שהמורה לא לימדה

ספק גדול אם הן ידעו להשיב.

 

הן מסתכלות עלי כמו אל טיפשה

שלא מבינה מהחיים

הן מחייכות אלי חיוך צבוע

ושואלות בלי עיניין לשלומי

אני לא יודעת אם אני הדפוקה כאן

הכבדה , התקועה במקום

או שהן אולי יותר מידי כאלה

שחוץ מהחוץ לא מעניין אותן כלום.