גֵּט בְּאַהֲבָה
לַנֶּצַח אֲהוּבָתִי בַּשִּׁיר תִּחְיֶה;
אַף אִם נָגוֹז הַחֲלוֹם,
וְזָרִים זֶה לַזוֹ נִהְיֶה.
אָסְנַת, אֵיכָה עִם שַׁמּוֹת הַזְּמַן,
לַבְנוּנִית הִכְסִיפָה שְׁחוֹר תַּלְתַּל ?
לוּ כְּתֹב יְפִי עֵינַיִךְ לִי נִתַּן אָז,
הָיִית מְבִינָה עַד מַה אָטוּם הַיּוֹם הַמַּבָּט.
אֱלֹהִים ! עָשְׁקָה לִי עֵרְבֵנִי !
וְאַף כִּי אֶת אִישָׁהּ שָׁחֲקָה עַד דַּק,
אַל תָּשִׂים יוֹם עֲלוּמֶיהָ לֵיל אֵימִים,
וְאַל תִּתֵּנָּה בִּידֵי זֵד אוֹ דַּרְדַּק.
הִנֵּה, וּמֵחֲשָׁשׁ דִּמְעוֹתַיִךְ הֵן אֶתְחַיֵּךְ.
אוֹ אָז אֶטֹּל הַקֻּלְמוּס הַזְּדוֹנִי;
וּלְךְ בְּיוֹם הֻלַּדְתֵּךְ,
שַׁי אֲשֶׁר בּוֹ חָפַצְתְּ – אֶתֵּן.
וְאֶחְתֹּם : מְגֹרֶשֶׁת, מְגֹרֶשֶׁת, מְגֹרֶשֶׁת.....
יום שלישי א' ניסן תשנ"ז,
8 אפריל, 1997 .
לאסנת, עם כל הכאב על שלא שמת יהבך עלי - ידידך אהי לעד.
תגובות