גֵּט בְּאַהֲבָה

לַנֶּצַח אֲהוּבָתִי בַּשִּׁיר תִּחְיֶה;

אַף אִם  נָגוֹז הַחֲלוֹם,

וְזָרִים זֶה לַזוֹ נִהְיֶה.

אָסְנַת, אֵיכָה עִם שַׁמּוֹת הַזְּמַן,

לַבְנוּנִית הִכְסִיפָה שְׁחוֹר תַּלְתַּל ?

לוּ כְּתֹב יְפִי עֵינַיִךְ לִי נִתַּן אָז,

הָיִית מְבִינָה עַד מַה אָטוּם הַיּוֹם הַמַּבָּט.

אֱלֹהִים ! עָשְׁקָה  לִי עֵרְבֵנִי !

וְאַף כִּי אֶת אִישָׁהּ שָׁחֲקָה עַד דַּק,

אַל תָּשִׂים יוֹם עֲלוּמֶיהָ לֵיל אֵימִים,

וְאַל תִּתֵּנָּה בִּידֵי זֵד אוֹ דַּרְדַּק.

הִנֵּה, וּמֵחֲשָׁשׁ דִּמְעוֹתַיִךְ הֵן אֶתְחַיֵּךְ.

אוֹ אָז  אֶטֹּל הַקֻּלְמוּס הַזְּדוֹנִי;

וּלְךְ בְּיוֹם הֻלַּדְתֵּךְ,

שַׁי אֲשֶׁר בּוֹ חָפַצְתְּ – אֶתֵּן.

וְאֶחְתֹּם : מְגֹרֶשֶׁת, מְגֹרֶשֶׁת, מְגֹרֶשֶׁת.....

                                                                        יום שלישי א' ניסן תשנ"ז,

                                    8 אפריל, 1997 .

לאסנת, עם כל הכאב על שלא שמת יהבך עלי - ידידך אהי לעד.