================

עֶלְבּוֹנְךְ אִמִּי הַמִּתְיַפֵּחַ,

תִּבְעִי מֵהַזֵּד הַמְּקַפֵּחַ;

שֶׁאֶת יוֹמְךְ אִמְלֵל,

כְּמַאֲפִילַת הַלֵּיל.

***

רָאִיתִי אֶת גֵּוְךְ הַשָּׁפוּף;

מִצַּעַר, מַה רַב הִנּוֹ כָּפוּף.

וְעֵת תִּשְּׂאִי סִבְלְךְ הֶחָתוּם,

בְּמַעֲמַקֵּי נַפְשְׁךְ כְּבוֹר סָתוּם.

**

לֹא הֵהִין סְפֹר דִּמְעוֹתַיִךְ,

שֶׁתְּלָמִים חָרְשׁוּ הֵן בְּפָנַיִךְ;

אֶרֶג אֲשֶׁר טָוָה הַזְּמַן

מִסִּבְלִי שֶׁבְּלִבְּךְ נִטְמַן.

*

תְּפִלָּתְךְ אִמִּי מִפִּיךְ הָרוֹעֵד,

בְּנֵי כָּנָף לָאֵל יִשְּׂאוּ בַּמּוֹעֵד.

 לִפְדּוֹת יַלְדְּךְ מִ בֵּית הָאֲסוּרִים

לְהָשִׁיב הַשְּׂחוֹק וְחֵן הַנְּעוּרִים.

 לאימי,  ´יתד שלא תימוט´ .

ח י פ ה 10/08/1988