:נדמה, כי יש בי שתי מערכות שורשים
 
האחת, מסתעפת לעומק שנים וגורלות
 
מנחשת טביעות בוץ כצעדי אבות,
 
 מהדקת פי לאדמה
 
 ומֵי-רגש עולים להרהורי נבואה מקוּשרים
 
 
 
השניה, ניזונה מדבריכם  וצחוקכם שעכשיו.
 
כה חיוורת ודקה, חבורת מֵרֵעִים רעוּעים
 
כבר דעך אורה של אהבה מבעד להבלים והגנאי
 
מן המעט הנותר, הבינו, כי עליי להתרחק
 
ואיתי במזוודה יתארכו שורשֵי ארץ מפעמים
 
עד אשוב להינטע.