אח שלי צומח לידי
כמו החיטה שגדלה בין לילה
ובבוקר שיבוליו מלאו
הוא השביל וגם שדה
כבר מרשרש לו לבד אהבה ושנאה
פעימות לבו דופקות על שלי
במנגינה מוכרת
ואני מביט בו ושותק לו
אוהב אותך
אביתר ש
-
"לילה שקט לו יעבור על כוחותינו באשר הם שם..באשר הם כאן..."
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לשיבולת שלידי.. תודה על המעורה המשותפת.. תודה על השתיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שאהבה כבר לא רוחש. אולי מרשרש מדי ערב. בזמן כאב. אהבה כואבת. אהבה שקטה. אבודה. וכבר יודע באמת אהבה. אך ליבי שוב נקרע [ליצירה]
- [ליצירה] אבייה. עזוב אותך מהחרטטה. אז מה אם אנחנו באמצע אלסקה.. תביא סיגריה [ליצירה]
- [ליצירה] וכבר איני יודע. כנראה שבליבי אהבה. גם אם רוצה אני לא מוותר. היא שם קיימת. נושמת נשימות שלה. מרשרשת חיים משלה. קיימת. אינה עוזבת. חייה. וכבר אני מתפוצץ מגעגוע. ואיני יודע. כבר. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה ילד זה ששון! ואיזה זוג אתם שניכם [ליצירה]
- [ליצירה] שמחת את ליבי.. [ליצירה]
- [ליצירה] שמעון זו לא יצירה רק הרהור היא לא אמורה לתת לאף אחד מאום ובכלל בעיני כתיבה לא מנותבת היא יוצאת כאחוזת אמוק ובזה יופיה כנרת תודה על האיכפתיות :) [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה! לפעמים זה ככה... [ליצירה]
- [ליצירה] אהלן אנשים! רק עכשיו ראיתי את הלאגן שנוצר פה וחבל לי שהחמצתי את התגובה הפוגענית של מאיר (אגב אם תוכל לשלוח את התגובה בפרטי אני אשמח) הדס, העניין הוא לא למה.אין הגיון. יש הכרה שכשאני מנסה להתערב ולנהל פה בעולם אני בד"כ מסבך/הורס.זו הכרה שמביאה לטוב אני חושב. הכתיבה שלי נעשית תוך כדי ואני לא עורך.אני מודע לבעיתיות שבזה.אני עדיין מעדיף ככה. טל,תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] "ואני לא יכולתי לשאת..." הרבה יופי תודה [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודע אם אני שמח לשעשע לכם את החיים... אבל שיהיה... [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לבד. תחושה מוכרת שהיטבת לבטא. קבלי חיבוק [ליצירה]
- [ליצירה] זה בעיה קשה... לאן שלא תקחי את זה... [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, הבית השני הוא היסוד של העניין. ה"אבל" הוא ההסבר למה לא נחה דעתו עד שהאור כובש בביתו ומכסה כל הפגמים. המציאות שמולו לא נכנסת לליבו בגלל הבית השני. עד שכבה האור. [ליצירה]
תגובות