מאת : עינת טמסות

 

לפעמים,

שנשמע מהרחוב הסמוך לחלוני.

צלצול פעמון

אני מתגעגעת לספסל הלימודים ,

לתלבושת המיוחדת .

מכנסי זינס מרושלים וחולצה כחולה

להניח שנית על השכם ,

את תיק הידע .

לשבת בהפסקות לרקום חלומות על המחר

לשוב לשנים ההם שאבדו לתוך הזמן ,

אל התלבטויות הנערה .

ורישומיה על העולם מזווית עיניה

אני מתגעגעת לנערה שהייתי,

לתקופה המצחיקה .

בלבוש המרושל

נעימים געגועים הללו,

הנשכחים מעט .

אך שבים לביכור מדי פעם

ממבט חטוף,

אל עבר בית הספר הסמוך.