לפעמים כשההמון מסביבי
אנשים אנשים
ואני האחת
חושבת אז לעצמי
האם בין כל אלה
ישנו אדם, רק אחד
שכואב כמותי?
האם בין כל אלה
ישנו אדם, רק אחד
שחושב לעצמו
האם בין כל האנשים האלה
ישנו אדם, רק אחד
שכואב כמותו....?
צל של עצמי
-
בת 21 אוהבת לקחת סיכונים...ולפעמים גם משלמת על זה...
לקט יצירות
- תמיד בימים שכאלה
- לא באמת משהו השתנה בי
- אתה כל הזמן מקבל מה שאתה רוצה
- המקום שלך- בלילות שלי
- ולמה זה פתאום
קשור אלי
- [ליצירה] שיר מעולה.... באמת אחד החזקים.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקווה שאלוהים יקרא את השיר הזה בקרוב... עכשיו הוא קצת עסוק בלטפל בי.... [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם ממש....! זה מוכיח כל כך הרבה השיר הזה מוכיח שיש סיכוי עוד להתחבר וזה מתחיל בין אנשים יחידים,בודדים (כמוך וכמו ה"שמוצניקית"...) לא צריך לחכות שמשהו גדול יקרה שיאחד את כולם כי זה לא יקרה...כל הכבוד לך"דוסית" עשית קידוש שם שמים על ידי הטיול הזה באמת!אני מקוה שכל מי שקורא את המונולוג הזה יפיק ממנו את המיטב.... [ליצירה]
- [ליצירה] whatever........ [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממכר עד שיגעון החופש הזה תזהרי להכנס אליו כי לא תרצי לצאת...מניסיון... [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר....וכתוב כל כך יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] שי אפשר להגיד שאתה די האחרון שתבקר את שיריי או בכלל....דעתך לא משנה דבר...:-) [ליצירה]
- [ליצירה] תאי מוות נפשיים...זה מזכיר קצת איזה דימוי למחלה... [ליצירה]
- [ליצירה] אל תדאג לכל עמל יש שכר אם לא עכשיו אולי מחר.... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו....זה מנולוג מקסים..אהבתי את החיבור הזה ובמיוחד את "מציפות לי את עינייך" שזה ממש מדהים בעיניי... אך לא הבנתי את הסוף..."הבדידות שלך"...אם תוכל להסביר זה נורא ישמח אותי... מיפעת. [ליצירה]
תגובות