יושב מול המחשב,
מוסיקה שקטה במערכת,
המזגן משקשק במלוא עוצמתו,
הפלורסנט מתאמץ להאיר את החדר,
הטלויזיה לידי משום מה עובדת על mute..
וחושב..
שהדבר
הכי גרוע,
והכי טוב,
שיכול לקרות עכשיו,
זה הפסקת חשמל.
[ליצירה]
-
חבל על השחצנות שלך, שאינה אופינית לאתר או בכלל, ואינה במקום במקרה שלך (לפחות לעומת רמת כתיבה של אחרים פה, לדוגמא). ותלמד לקבל ביקורת בונה, ביחוד כשהיא נכונה.
[ליצירה]
-
אממ.. את יודעת, זה לא אמור להיות "הקדשה תחת הקדשה"..
אבל שלך יותר מחוכם. אז אני זכיתי ביותר כבוד. לא?
ואת, אל תקדישי כל כך הרבה מאמץ לאנשים שמעצבנים אותך. ככה הם יעצבנו אותך הרבה פחות ויתעצבנו בעצמם הרבה יותר. בכלל, הכי טוב לא להתעצבן.
[ליצירה]
חמוד? הגדרה מוזרה..
(אתיחס אל הבעל השני בסיפור, כי הראשון הוא הבעל ה'רע' היותר מובן מאליו): עצוב ואמיתי. אני מקווה שאלו לא החיים של יותר מדי אנשים ונשים. אך אני חושש שכן, ברמה כזאת או אחרת - השגרע.
אוף עם המציאות המעצבנת הזאת!
וזה כתוב מעולה, ביחוד כשנקודת המבט מוצגת ע"י כותב ולא כותבת.
תגובות