רוח סתיו נושבת,

מפזרת את העלים.

עבי השמיים השטים אט אט לעבר הים.

עומדת אל מול השמש הנסווית-

חשה געגוע-

אל משהו נסתר-

אל משהו מהלב-

שאותו יודע אדם אוהב.